Commento su Salmi 38:2

יהוה אל בקצפך הקו"ף בסגו"ל, כמו אל"ף אשתך כגפן פריה (תהלים קכח ג).

ה' אל בקצפך כו' הנה ידוע כי יש מלאכי רוגז למרק עון על ידן כאף וקצף וחמה וזעם ודומיהם והם הנקראים חציו יתברך והם בלתי מרחמים בדין לכן אשר יאהב ה' יוכיח ע"י עצמו וזו בקשת דוד ואמר ה' אל בקצפך שהוא גדול מחמה תוכיחני אפילו תוכחת שהיא קלה מיסורין וגם אל בחמתך שהיא קלה מקצף כי על כן נזכרת בלשון נקבה תייסרני כי לא אוכל לסבול:

תוכיחני. תיסרני ענין פורעניות ועונש:

בקצפך, בחמתך. התבאר (למעלה ו'),

אל בקצפך - אל ישרת בעבור אחר ואל בחמתך, וכמוהו: ודעת קדושים אדע ושני שרי גדודים היו שרי בן שאול.

ובחמתך. מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל בחמתך תיסרני:

יהוה אל. בגעיא:

ה', כבר אמר למעלה (סי' ו') אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, ובארתי שם שיש הבדל בין אף (וכן קצף) ובין חמה, שהאף והקצף הם בגלוי, והחמה היא הנטורה בלב, ויש הבדל בין מיסר ובין מוכיח, שהמוכיח הוא להשיבו מחטאו בעתיד, וזה לא יהיה בחמה, כי האויב לא יוכיח, אבל לפעמים תהיה באף גלוי שיכהו במכות, ובקש שלא תהיה התוכחה באף רק בדברים רכים וטוב טעם ודעת, והמיסר הוא ביסורים על חטא העבר, וזה תמיד באף גלוי, אבל בקש שלא תהיה בחמה פנימית, אבל פה לא כפל מלת ואל, וכיון לדבר אחר, כי ראה שתוכחת ה' מה שיעוררהו לשוב בתשובה ולתקן דרכו הוא בקצף, כי מצא לבו מלא יאוש וגברה מאוד תוגת נפשו הפנימית כאלו עליו אבד כלח, עד שהתוכחה הפנימית על עונותיו היתה בקצף גדול, ועם זה נלוו אליו היסורים החצונים של גופו והיו בחמה, כי היו באכזריות חמה ושטף אף, ובקש מה' שלא יבואו אליו שתי אלה יחד, שמוכיחהו בקצף בנפשו הפנימית ועם זה בחמתך תיסרני ביסורי הגוף הקשים ג"כ, כי ראוי שע"י התוכחה הפנימית וגודל החרטה ומצוקת הלב אשר מצא יסולקו מעליו היסורים החיצונים, או בהפך שע"י גודל היסורים ימצא נוחם בלב לידע כי בזה ימורקו עונותיו, לא שיהיה מיוסר במכות אכזריות וגם מלא יאוש בלב, ומתחיל לבאר זה כי, באפך תוכיחני כי חציך נחתו בי שהם החצים היורדים במעמקי נפשו מהיאוש והדאגה, וגם בחמתך תיסרני כי תנחת עלי ידך, שהוא המכות של הגוף שיד ה' מכה על גופו במכות גלוים, ומצייר מכות הנפש ע"י חצים כי היא פנימית וא"א להכותה ע"י מכת יד רק ע"י חץ שפולח פנימה, ומכת הגוף מצייר שמכה ביד ובאגרוף:

תוכיחני ופרוש

תוכיחני, תיסרני. (שם ו') :

אל בקצפך. הקו"ף בסגול. רד"ק:

ובחמתך תיסרני: ואל בחמתך. ואל שזכר עומד במקום שנים. וכן: תקות עניים תאבד לעד (שם ט יט). והפסוק כפול במלות שונות.

תוכיחני. התי"ו רפויה וכן תיסרני:

ובשל מבושל. ולא בשל ומבושל, כענין שנאמר אני ה׳ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים (ישעיה מב ח), כלומר ולא תהלתי לפסילים, וכמו אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני (תהלים לח ב), ופירושו ולא בחמתך.

עלות בהר. יכול לא יעלה אבל יגע, ת״ל ונגוע בקצהו, השמרו לכם שלא לעלות ושלא ליגע, כמו ותהלתי לפסילים (ישעיה מב ח), כמו ובחמתך תיסרני (תהלים לח ב).