Commento su Salmi 39:8

ועתה מה קויתי. מה היא השאלה אשר אני שואל ומייחל ממך אינו אלא שמפשעי הצילני:

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא: שאני בחליי מה קויתי אין תקותי ותוחלתי לאמר, אלא לך היא, ולא לרופאים.

ועתה מה קויתי כו' אמר הלא אמרתי כי באו עלי יסורין עד שנאלמתי ומיה שנתבטלתי מד"ת והנה עתה שכבר באו עלי יסורין מה קויתי אדני כלומר איני כצוברים הון כי אם מה קויתי הלא הוא אדני שהוא השכינה היא שם אדנות שיהיה דבק בי והנה תוחלתי זאת לך היא שגם אתה ה' שאני דובר בך באמרו הודיעני ה' קצי גם תוחלתי זו לך היא כי גם אתה ה' מיחל תמיד ותאב יהיה שם אדנות מתייחד ודבק בך ולא יהיה פירוד חלילה באופן שאין קווי חביב לפניך כזה ותרצני. או יהיו דבריו ענין פסוק חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו והוא כי הנה טבע החלק להיות חושק לידבק אל הכל שממנו נאצל באופן כי יותר ראוי הוא תהיה נפש האדם באדם חושקת את קונה לידבק בו יתברך מאשר הוא יתברך יכסוף לידבק בה ועל כן יאמר המקונן אם מאשר אני שאני החלק בלתי חושקת להקב"ה הייתי שופט שמכ"ש שהוא יתברך אשר הוא הכל לא יחשוק לידבק בי ואם כך הייתי גוזר אומר הייתי אובד תקוה ולא אוחיל לו יתברך אך חלקי ה' אמרה נפשי לומר הנני רואה כאלו הוא יתברך מתנהג עמי כאלו הוא החלק ואני הכל כי הוא חושק בי יותר ממה שאני חושקת בו ועל כן אוחיל שאם לא כן הייתי מאבד תוחלתי בך וזהו חלקי ה' אמרה נפשי לכן אוחיל והוא מאמרנו על פסוק אני לדודי ועלי תשוקתו שאומרת כנסת ישראל אני לדודי כלומר אנ שלו חלק ממנו והיה ראוי תהיה עליו תשוקתי ונהפוך הוא כי אדרבה עלי תשוקתו שהוא יתברך המשתוקק אלי וזה יאמר פה שאומר לפניו יתברך האיש כאשר בצלם יתהלך ורואה כי קרבה פקודתו וכל יגיעו לא ימצאו לו רק מה שצבר ולא ידע מי אוספם משלים דברו ואומר ועתה מה קויתי אדני הוא השכינה אני מקוה שתדבק בי כי הנה ידעתי כי זה חשקך כי תוחלתי הראויה לי לידבק בך על היותי החלק ואתה הכל לך היא מה שראוי להיות לי כי אתה הוא הכוסף לידבק בי יותר ממה שאני חושק כלומר ולכן בזה בטחתי: