Commento su Salmi 40:13
כִּ֤י אָפְפ֥וּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָצְמ֥וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃
Poiché innumerevoli mali mi hanno colmato, le mie iniquità mi hanno superato, in modo da non riuscire a guardare in alto; sono più che i peli della mia testa e il mio cuore mi ha deluso.
רש"י
אפפו. סבבו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
כי אפפו עלי רעות עד אין מספר אפפו: הקיפו, כמו: כי אפפוני משברי מות (שמואל ב כב ה). כי בן האדם מזומן לפגעי הזמן והעולם ואין להם מספר, וראוי לאדם לפחד מהם שמא יגרום החטא (בבלי ברכות ד א) ואפילו, החסיד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז כ), ולא יקרו לאדם הפגעים אם לא על ידי עון (בבלי שבת נה א), לפיכך אמר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
כי אפפו עלי רעות כו' הנה אמרו רבותינו ז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו . עוד ידענו מרז"ל כי עונות האדם הם המטמטמים עיניו וגוררים לו עוד עונות ועבירות והם המתלבשים בצרות וממרקים אותו כד"א ותמוגנו ביד עונינו. ונבוא אל הענין אמר הנה אפפו עלי רעות עד אין מספר ואל תאמר אלי למה משראית הרעה הראשונה באה לא פשפשת במעשיך והיית מתקן מיד כי הלא מיד טרם בא הרעה השיגוני עונותי וטמטמו עיני באופן שלא יכולתי לראות הרעה ואם כן לא יחשב לי עון לומר שמשראיתי יסורין באים עלי למה לא פשפשתי כי לא יכולתי לראות ועוד רעה חולה שאם הייתי רואה מיד והייתי מפשפש במעשי הייתי שב מעונות דקים וקלים שלא חשתי עליהם ולא היו מתעבים בהיסח דעתי אך ע"י שלא יכולתי לראות לא פשפשתי ולא שמתי לבי ואותם הדקים נעשו עבים וגסים ועצומים תחת היותם דקים כחוט השערה כי על ידי שלא פשפשתי לא מצאתים והסחתי דעתי ונתעבו וזהו עצמו משערות ראשי כי מהיותם שערות ראשי שהיו כמותם דקים מתחלה נעשו עצומים ועבים וזהו עצמו משערות ראשי ואין עלי אשם בעצם כי לבי עזבני שלא הביאם במחשבתי מאז היו דקים שלא היו חשובים וידועים. או ענין הכתוב קרוב לזה והוא כי הנה יש צרות לגוף ויש צרות לנפש צרות הגוף כענין היות איש לפני הבאים להרגו כי אם גופו הם ממיתים ולא את הנפש כי אם המומת איש צדיק תאיר נפשו באור החיים אחרי מותו אך הממית לנפש הוא העון כי הוא משחית נפשו כי על כן הוא יתברך את אדום ואת מצרים שבקשו להרוג בחרב את ישראל אמר עליהם לא תתעב אדומי לא תתעב מצרי אך למדין שבקשו להחטיא אמר צרור את המדינים כו' ועל דרך זה אמר דוד הנה לי שני סוגי אויבים א' מבני אדם הבאים להרגני. ב' עונות הבאים להחטיאני ועל הסוג הא' אמר כי אפפו עלי כלומר עלי ולא בי בעצם רק בגוף החיצון. והסוג השני הוא כי השיגוני עונותי אותם שלא יכולתי לראות שהיו דקים והייתי בלתי שם לבי ועל כן עצמו מהיותם דקים כשערות ראשי והיה כי ולבי עזבני מתחלה כי דקים היו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy