Commento su Salmi 43:9

שפטני. הקמני:

שפטני. קח נקמתי מהאויבים:

שפיטני אלהים וריבה ריבי כו' הנה ראשונה אמר טענת בטחון אל נפשו שאבא ואראה פני אלהים כי הנה ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל כי לא יעזוב שכינתו בגלות כ"י ומחולל כבודה בעולם וזהו כי עוד עודנו ישועות פניו ועוד הוסיף אחר כך כי לא בלבד נבטח שיושיענו כי אם גם נקדים ישועתנו לישועותיו מטעם שנכוה יותר על כבוד אלהים מעל לחצנו ועל זה אמר הוחילי כו' ישועות פני ואלהי והנה אין הזכות שלם לגמרי כי אינו רק מחמת טענת היותנו חשים על כבוד השם מעל צער גלותנו אך עדיין לא הטהרנו בעצם מכל יתר הדברים ולא נתקדשנו לאלהינו בקדושה הראויה להשרות שכינתו עלינו כי אז לא היה צריך טענה זו כי אם שמחמת היותנו קדושים יעשה בגיננו יותר מאשר יעשה על כבוד עצמו על כן בא במזמור הזה לומר לפניו יתברך יעשה לנו מבוקש אחד ובו נהיה נכונים ליטהר ולהתקדש עד נהיה ראוים ורצויים לפניו יתברך שמחמת שלמותנו הוא ייטיב לנו טרם יעשה על דבר כבוד שמו והוא כי הנה הדבר המרפה ידי עם ה' בגלותם מלשוב תשובה שלמה הלא היא כי נראה כי המלכיות המגלים ולוחצים אותם הם המצירים ומכבידים עול הגלות שלא כרצונו יתברך אך אם הוא יתברך ישפוט אותם לפי מעשיהם וגם אותנו אתם לפי מעשינו. הלא אז תקל תקנתנו וזה אמר שפטני אלהים כו' לומר שפטני שתהיה אתה הדיין גם שאלהים הוא מדת הדין וגם היה אתה הבעל הדין עלינו וזהו וריבה ריבי וזה בין מגוי לא חסיד הוא גלות בבל כי הם גוי לא חסיד כי היה מראה פנים כי שליחותו יתברך היה עושה שבכל יום היתה בת קול יוצאת לאמר לו ילך ויחריב ב"ה והשם ית' קראו גם כן נבוכדנאצר עבדי אך לפי האמת הוא לא חסיד כי לא לעשות רצונו ית' על אשמותנו הרעו לנו הגוי ההוא כי אם להשמיד בלבבם וגם מהגלות השני הוא מהמן שהוא איש מרמה ועולה תפלטני כי הוא היה עושה מרמה להפילנו בענין סעודת אחשורוש ואחר כך עשה עולה לכתוב הספרים והגזירה:

תפלטני. ענין הצלה כמו רני פלט (לעיל ל״ב):

שפטני, וריבה ריבי. שתהיה השופט והבע''ד

שפטני - קח משפטי מאלה המחרפים אותי והם רבים, על כן אמר: מגוי.

שפטני. שפוט משפטי לנקום נקמתי:

מאיש מרמה. במקצת ספרים בטעם א' לבד באל"ף ובמקצתם במ"ם וי"ס בב' טעמים והחכם לונזאנו כתב שהוא מלעיל:

שפטני אלהים וריבה ריבי. ר"ת שאור. ישראל מתוך צרה רמז להקב"ה כי בוחן לבות הוא דשאור שבעסה מעכב וכבר הוא ברחמיו וענותנותו הגדולה אמר ואשר הרעותי. עוד רמוז בס"ת שפטני אלהים וריבה ריבי גימטריא אדני היא השכינה שיעשה לכבוד שכינתו.

שפטני, (חלק ג') עתה יתפלל על הגלות עצמו, הלא ראוי כי תשפטני אלהים ותריב ריבי מגוי לא חסיד, שאין בהם הכנה אל החסד כלל, כי טבעם מתנגד אל החסד בין אדם לחבירו, ובענין האמונות ודעות נמצאו בהם איש מרמה ועולה, הם הפילוסופים המעוולים הנכחה וכן הבונים הקישים מתעים ומופתי ההטעיה במרמה להכחיש את האמונות האמתיות, תפלטני בל אכשל ואמשך אחר טענותיהם וחקירותיהם המזויפות להכחיש עקרי האמונה:

מגוי לא חסיד. הוא אדום שגר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם:

וריבה ריבי. כי אין בי יכולת לריב את ריבי:

ועולה. עמ''ש ישעיה (סי' כ''ו) :

וטעם לא חסיד – בעבור היותי טוב ממנו.

מאיש. מכל איש מרמה וכו׳‎:

מגוי לא חסיד. מעשו לא חסיד ולא למד מאברהם מאיש מרמה ולא למד מיצחק ועולה ולא למד מיעקב ודר בין ג' צדיקים ולא למד מעשיהם והפליא להרשיע מפרשים:

מגוי לא חסיד. בבליים שמושלים בי אם היו חסידים היו אומרים האמת אתכם, אבל הם אינם חסידים ולא די שאינם חסידים אבל הם אנשי מרמה ועולה:

וטעם מאיש מכלל ומפרט, או רמז למולך על הגוי.

ומאיש. הוא דרך כלל על הגוי הנ"ל:

מעוזי. בוי"ו עם זיי"ן הדגש, אמר כי אתה היית מעוזי מקדם ואיך זנחתני עתה בגלותי:

ועל הגלות השלישי הוא יון תשכיל אל היותך מעוזי באמור לך למה זנחתני בגזרותיו ותשפטני מיד ותריב ריבי וכן בגלות הרביעי הארוך שעליו נשוע למה קודר אתהלך כי בו לא אומר אלך כי אם אתהלך שהוא לאט כי ארוך הוא:

זנחתני. ענין עזיבה:

כי - טעם אלהי מעוזי - כי אין עוז לי לקחת משפטי ממנו רק בך.

למה זנחתני. למה עזבתני ולמה אלך בחושך:

אלהי מעוזי. במדוייקים נכתב בוא"ו עם הדגוש וכ"כ רד"ק:

כי אתה אלהי מעזי למה זנחתני, למעלה אמר אומרה לאל סלעי למה שכחתני, ששם מדבר מן ההנהגה הנסיית שזה קרא אל סלעי וזה שכח לגמרי, אבל פה מדבר מן ההגנה מן האויב שזה יוכל להיות גם ע"פ הטבע, וזה קרא אלהי מעוזי, וזה לא שכח לגמרי רק זנח לפי שעה, כמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו', ולמה קודר אתהלך בלחץ אויב ע"י קושי השעבוד:

למה. הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל:

קודר. חשוך ושחור:

למה זנחתני. למה הא' רפה ומלרע והב' דגוש ומלעיל:

שלח אורך ואמתך. מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר (לקמן קל"ב) ערכתי נר למשיחי, ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן:

שלח. כי הישועה היא האורה:

ועוד אני אומר למה תצרני אל כל הד' גליות והלא טוב הוא כי מהראשון שלח אורך כו' כי מתחלת הגליות תשלח לנו מיד רועים כלבך והוא כי הנה למדונו מרז"ל מרע"ה שהיה רועה נאמן הוא יהיה גם הוא הרועה אותנו לעתיד ומלך המשיח יהיה גם הוא תחת ידו כאשר למדו רז"ל מהכתובים והקבלה שבידן וזה אחשוב כוונו בני קרח פה באמרם שלח אורך וכו' שהוא שלא יניחנו באורך הגלות ביד רועים קלי הזכות כי אם על ידי שני אלו שעל ידי זכותם נזכה מיד אל כל האושר העתיד כי המה ינחוני בדרך אמת כי זכותם תעזור וזהו שלח אורך ואמתך שהוא משה הנקרא אור ה' כי על כן בהולדו נתמלא הבית אורה כמ"ש ז"ל וגם קרן עור פניו ומלך המשיח מתייחס אל אמתו יתברך בי על בשורת מלך המשיח אמר דוד לה' יאמן נא דברך בו' ויגדל שמך עד עולם כו' וכן אמר לו הוא יתברך ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם ועל שניהם יאמר שלח אורך ואמתך המה ינחוני באופן שלא נצטרך להאריך הרבה בגליות כי מיד המה ינחוני בדרך אמת יביאוני אל הר קדשך בעודו הר טרם יהיה בו הבית המקדש השני והוא אשר כתבנו פעמים רבות כי הבית הראשון נבנה בזכות אברהם ועל כן אברהם קראו הר כי נעשה הר כי על צאת ממנו ישמעאל לא נתקיים ונפלו שמונים אלף פרחי כהונה ביד ישמעאל והשני בזכות יצחק ונעשה שדה על צאת ממנו עשו איש שדה ועל כן נפל בידו ושדה נחרש ע"י טורנוסרופוס העמלקי אך השלישי הוא בזכות יעקב וקראו בית אלהים לשני סבות א' כי לא יחרב להיות הר או שדה כי אם תמיד יהיה בית קיים כי מטתו שלמה. ב' כי יהיה בית רוחני מן השמים על כן קראו בית אלהים וזה יאמר שלח אורך ואמתך בגלות הא' שנקרא בית המקדש הר שהוא קבוץ גליות שהם יקבצונו שמה ועל ידם נזבה שיביאוני גם אל משכנותיך הוא בית המקדש העתיד שהוא מלמעלה אותו הרוחני כמאמר ספר הזוהר נמצאו פה שתי משכנות כאחד התחתון אשר ירד שהוא מעין הנשאר שם כי אין דבר יורד משם שלא ישאר מציאותו כי הדבר הרוחני מתרבה ואיננו חסר כענין הנשמות שכל א' נשאר שרשה למעלה וברדת מלאכי מרכבה לשליחותו לא יתכן תשאר המרכבה שם חסרה הימנו חלילה:

ינחוני. ענין הנהגה כמו ולא נחם אלהים (שמות י״ג:י״ז):

שלח אורך - כנגד קודר אתהלך.

שלח אורך ואמתך. ר״‎ל האר לי והאמת הבטחתך להביא אותי אל הר קדשך:

שלח אורך ואמיתך. אפשר דהכונה שיתגלו אורות עליונים מאד. ואמתך אמת נרמז גם עתיק ובראש ובסוף כ"ו שם הויה ברוך הוא:

שלח אורך, כי הגאולה תהיה, א. ע"י התגלות אור ה' נביאיו חשך, כמ"ש קומי אורי כי בא אורך, ועז"א שלח אורך, ב. ע"י ההבטחה שהבטיח ה' ע"י נביאיו, ועז"א ואמתך שהוא לאמת הבטחתו, ושני אלה המה ינחוני מן הגולה, ויביאוני אל הר קדשך שהוא הקיבוץ לציון, ואל משכונותיך שהוא בנין בית הבחירה:

ינחוני. מינטרו"נט מו"י בלע"ז:

ואמתך. כי כן יחלתנו לקבצנו מכל העמי' ודבריך אמת:

ואמתך - כנגד מאיש מרמה.

המה ינחוני. יביאוני:

ומלת ינחוני – כנגד התהלך.

אל שמחת גילי. כי אין לי שמחה וגיל זולתו והוא שמחת כל שמחותי, והסמיכות למעלת השמחה:

הר קדשך - הר המוריה.

ואודך בכנור. כמו שהיו עושים מתחילה הנגנים בכלי שיר על העבודה:

ומשכנותיך - העזרות העתידות להבנות בבית שלישי.

אלהים אלהי. כי אז יאמרו הכל כי הוא אלהי ולא זנחם אלהים:

אל אל. אל הקב"ה שהוא שמחת גילי:

ואבואה אז אל מזבח אלהים שלא כמאז שהייתי בא אל מזבח מעשה ידי אדם והיית מעלה עלינו כבאים בבית המקדש של מעלה כנודע מרז"ל כי אם שממש ואבואה אל מזבח אלהים הוא העליון שעל כן יעקב קראו בית אלהים כי אבא שמה בגוף ונפש שאינו כבית של אברהם ושל יצחק שהיה בהם עיכוב כ"א אל אל הוא יעקב שנקרא אל כד"א ויקרא לו אל כו' והוא שמחת גילי שאינו כאברהם שיצא ממנו ישמעאל או כיצחק שיצא ממנו עשו שלא היתה מטתם שלמה וע"י כן אודך בכינור משמיע לבל בי אלהים הוא אלהי כי אפילו מדת הדין הוא שלי ומכנה שמו עלי:

שמחת גילי. הגיל על דבר מתחדש, והשמחה התמידית שישאר אח''ז נקרא שמחה (כנ''ל כ''א ב'), ושמחה זו הוא האל, שבו ישמח לבנו :

ואבואה, אל אל - שהוא שמחת גילי.

שמחת גילי. המשמח אותי בגילה ורנה:

ואודך בכנור. הבי"ת רפה:

ואבואה אל מזבח וכו' ואודך וכו'. וברוב רחמיך מדת טובך לראות המעשים טובים שעתיד האדם לעשות. ובכן בחסדיך הרבים אבטח:

ואבואה, ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם אבוא בעצמי אל מזבח אלהים להקריב קרבנותיו, ואבוא אל אל לראות פני ה' ע"י שהוא שמחת גילי ושם אודך בכנור אלהים אלהי:

ואודך בכנור. על שהוצאתני:

וטעם אלהים אלהי – שיראה גוי לא חסיד שאתה אלהי.

מה. אע"פ שלא זכר בזה המזמור נפשי אמר תשתחוחי כי שניהם ענין אחד ודברים אחדים:

ועל ידי כן מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי על חלק גופים על גאולתי מתי אבא ואראה פני אלהים כי אחר שכל אלה לי וגם תחלה צריך הכנתי וגאולתי אל ישועת אלהי אם כן ודאי הוחילי לאלהים ובטחי בו כי עוד אודנו תחלה על ישועות פני ואח"כ על ישועת אלהי:

מה - ברוח הקודש שיוחיל ישראל אל השם.

מה תשתוחחי. כאלו יחזור שוב לנחם נפשו ויאמר לה מה תשתוחחי נפשי וכו׳‎:

ומה תהמי. ברוב הספרים הה"א בחטף סגול כמו שכתבתי במזמור דלעיל והם ג' בענין. והאבודרהם כתב בסדר של פסח שמצא בספרים המדוייקים הראשון והשני בשוא והשלישי בשוא וסגול:

הוחילי לאלהים. כי בעבור כי עוד אודנו בזה יצמיח ישועה ישועות פני ואלהי:

מה תשתוחחי, גם ע"ז משיב, שהדבר תלוי באלהים ובעת רצון, וצריך ליחל לאלהים כי בודאי יקיים הבטחתו:

4088 / (תהלים מג,ג) / ינחוני
מינירונ"ט מו"י / meneront noi / יוליכו אותי