Commento su Salmi 44:19

לא. שב לבנו אחור מאמונתך ולא נטה אשורנו מני ארחך. ולא שזכר עומד במקום שנים:

ועל הגלות יון שהיה כמ"ש ז"ל בב"ר שהיו אומרים לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל שהוא כמפורש אצלנו שישובו אחור להתחזק בעון העגל שהוא להמיר את כבודם בתבנית שור ועל זה אמר לא נסוג אחור שהוא אחור למעשה העגל שקדם וגם לא תט אשורנו מני ארחך והוא כי גם שלחו יד בבנות ישראל כי אז היה ענין ההגמון בבתולות שהוא ענין המתייחס לאורח ודרך הארץ אמר לא תט אשורנו מני ארחך לאורח הגוי המר ההוא כי אדרבה היו מוסרים נפשם על הדבר:

נסוג אחור. ענין חזרה לאחור:

ותט. גם אם נטתה, וכן ונפרוש, גם אם נפרוש :

לא נסוג - בנין נפעל ומלת לא תשרת אחרת ולא תט אשורינו.

ותט. מלת לא משמשת בשתים כאלו אמר ולא תט ר״‎ל לא נטה רגלינו מן ארחך:

לא נסוג אחור לבנו. במסורת פרשת דברים לא תסיג ד' כתיבין סמ"ך בלשון השגה והתם חשיב להו וכל נסיגה דכזותא בסמ"ך בר מן חד כתיב שי"ן לא נשוג אחור לבנו ע"כ והך גירסא אינה אלא מן המתמיהות שהרי בכל הספרים כתיב לא נסוג בסמ"ך בלא מחלוקת ואומר אני שטעות סופרים הוא שנתחלף להם דוד ביהונתן וכן צריך לגרוס לא נשוג אחור ופסוק הוא בש"ב א' בקינת שאול ויונתן דכתיב קשת יהונתן לא נשוג אחור ואין לגמגם בזה דודאי הכי הוא והתם נמי נמסר עליו לית כתיב שי"ן:

לא נסוג, והגם שלפעמים מפני כובד הגלות נטתה אשורנו מני ארחך ולא יכלנו לקיים המצות כראוי, מ"מ לא נסוג אחור לבנו, כי בלבבנו היינו שלמים עם ה' גם בעת אשר תט אשורנו מני ארחך, ולא זאת בלבד:

אשורנו. רגלינו:

ותט אשרינו. בספרי' מדוייקי' כ"י יתיר יו"ד יש מהם גם מלא וא"ו כו"כ החכם לונזאנו בכל ס"ס מלא יו"ד וקשה כי ותט לשון יחיד:

מני. מן והיו״ד נוספת: