Commento su Salmi 44:21

וראיתי כתוב טעם אחר מהפסוקים אחרים והם (תהלים מד כא) אם שכחנו שם אלהינו וכו׳ הלא אלהים יחקר זאת וכו׳ ירצה אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר אשר היא העבודה הנאהבת אצל השי״ת להוריד השפע ולקש׳ הטהר׳ והקדוש׳ הלא אלהי׳ יחקור זאת כי הוא היודע ועד כי לא לבנו הלך אבל היה נעלם ונסתר מהפועל המגונה ההוא והוא אומרו תעלומות לב עכ״ל ולי נראה שפי׳ הפסוקים הוא כך תדע שאמת ונכון הוא שח״ו שכשהשתחוו לצלם לא היה לבם נוטה אחרי ההבל כש״ה אם שכחנו שם אלהינו מלכינו כשפירשנו כפינו לאל אחר בודאי שהיה הדבר זר לנו וראוי שיגזור השי״ת ח״ו גזירה וא״ת מנין נדע כי לא השתחוו לצלם בלב שלם ובנפש חפצה או לפחות בעת ההשתחויה אולי שכחו אל מושיעם לז״א אם כך היה הלא אלהים יחקר זאת על המחשבה כלומר לא יש מי שיוכל לחקור מחשבות אדם ותחבולותיו כי אם היודע תעלומות לב שהוא אלהים ואם ח״ו היה בנו שום מחשבה רעה היה גוזר ח״ו גזירה כי לא יש דבר שהשי״ת במחשבה בלבד יצרף אותה למעשה בלתי ע״א שנאמר (יחזקאל יד ה) למען תפוס את ישראל בלבם כשרז״ל מחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה זולת מחשבת ע״א ולא תמצא חרון אף אלא בע״א כש״ה השמרו לכם וכו׳ וחרה אף ה׳ וכו׳ אם כן אם ח״ו היה שום צד מחשבה רעה הלא לאלהים שהוא מדת הדין לחקור זאת אם כן בודאי בראותינו שהפך הצרה והיגון לששון ולשמחה שהלב היה נעלם ונסתר מאותו הפועל המגונה א״כ הרי אלו שתי ראיות לדבר הזה האחד הראיה שהביא רשב״י ע״ז פסוק כי לא ענה מלבו כמ״ש והב׳ מהפסוקים הללו ועל פי שנים עדים יקום דבר.

אם. בכל הצרו' שיש לנו אם חשבנו בלבנו כי המצירים לנו אינם מאמיני' באלהינו והם שלוים ואנחנו שמאמינים בו בצרה, נשכחהו מלבנו ונשוב לאלהיהם, אם עשינו זה:

והנה גם שעבדו ממש קצתם או רבים מעמי הארץ לא היה רק מהשפה ולחוץ ולא מלבנו כי אם שכחנו שם אלהינו גם כאשר נפרוש כפינו לאל זר: