Commento su Salmi 46:7

המו גוים. לשון הומה:

המו. אותם גוים וממלכות שהמו ובאו בהמון רב ימוטו והאל יתברך יתן עליהם בקולו ותמוג הארץ כלומר כל בני הארץ:

כאשר עשה בבקר גאולת מצרים במתן תורה שנאמר ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות כו' כי אז המו גוים מטו ממלכות כאשר שם זה נתן בקולו תמוג הארץ שהוא במתן תורה בהיות הבקר ויהי קולות וברקים והוא מאמרם ז"ל שרגזו וחלו כל הגוים והלכו אצל בלעם ואמרו לו שמא הקדוש ב"ה מביא מבול לעולם אמר להם אינו אלא שה' עוז לעמו יתן שאין עוז אלא תורה והיה בשם אלהינו כד"א השמע עם קול אלהים כאשר שמעת אתה ויחי וכן הוא אומר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' כו' הנה כי שם אלהים לפנות בקר מרגיז העולם:

תמוג. מלשון המגה והמסה:

המו - יתכן כל שהזכיר שהוא דרך משל על האויבים, כדרך: אזי המים שטפונו, או טעמו או הים יהמה וההרים ימוטו בגאות השם, אף כן הגוים, על כן המו גם מטו.

המו. יהמו מכאב לב והממלכות מטו לפול כי ה׳‎ שאג בקול ותמס הארץ ואמר בל׳‎ עבר כדרך הנבואה במקומות רבות:

המו גוים. במקרא גדולה נמסר עליו לית מלעיל וגימל מלרע וגם בזכריה ט' נמסר המו ג' מלרע וא' מלעיל המו גוים מטו עוד כ' המגיה שם כי בכל ספרי המסרה מונים ג' המו ונמצאו ד'. המו כמו יין. המו מעי לו. המו גוים מטו ממלכות. ומעי המו עלי. אבל נ"ל כי הם ג' מלרע וא' מלעיל והוא המו גוים מטו ממלכות ע"כ. ותמה אני מאד על דבריו כי בכל הספרים המו גוים מלרע כחביריו ומה שכתב דבכל ספרי המסרה מונים ג' המו ונמצאו ד' הוא לפי שבעלי המסורת לא מנו המו כמו יין עם ג' אחרים הכתובים בלא וא"ו רק מנו אותה עם הכתובים והמו בוא"ו וזה למדתי מתוך מסורת הגדולה שאמרה והמו ג' וסימנהון ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו (ירמיהו ה׳:כ״ב) והמו גליהם כמים רבים (שם סי' נ"א) והמו כמו יין. כללא דמלתא דאיכא ג' המו בלא וא"ו וג' והמו בוא"ו וכולהון מלרע כמשפט וספרי המסורת דמסרי ג' המו שפיר קאמרי אך צריך לתקן בזכריה והמו כמו ין בוא"ו ועיין מ"ש בזכריה בס"ד:

המו, יאמר, ראו נא איך המו גוים ומטו ממלכות ע"י השטף הזה, הנהר נתן בקולו, ועי"כ תמוג ארץ, ונחרב רוב הישוב, אבל ה' צבאות עמנו, ה' המושל על צבאות אלה וחיל השטף והגלים שהם שלוחי ה' והוא אלהים צבאות, שר הצבאות האדירים האלה, והוא עמנו, וא"כ משגב לנו מה שהוא אלהי יעקב ומשגיח עליהם בהשגחתו:

תמוג. תמס, כן פתר מנחם (שמות ט״ו:ט״ו) נמוגו כל יושבי כנען, וכן למוג לב (יחזקאל כ״א:כ׳), אבל דונש פתר אותם לשון הנעה וכן (שמואל א י״ד:ט״ז) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם:

תמוג - הטעם הפך תולדתם שהיא יבשה מאד.