Commento su Salmi 47:2

תקעו כף. התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה:

כל אומרים ישראל כל העמים יתקעו כף ושמחו עמנו כבר ידעתם כי הוא האלהים והוא המלך על כל הארץ:

ענין מזמור זה יסוב על הקדמה אחת ידועה מרז"ל הלא היא כי טוב לאומות העולם הקדמונים שעבדו לאלילים היות הוא יתברך מלך עלינו והיות מלכיהם תחת מלכינו ומלכותנו כי מתמצית טובתנו מצו שתו כלם יותר מאשר בהיות העולם להם לבדם והוא ית' מלך העולם והבית שלו חרב וכסברת שמואל כי אין בין הזמן הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ונבא אל הענין אמר הנה כל העמים ראוי תקעו כף והכנעו לאלהים בקול רנה ושמחה:

תקעו כף. ענין הכות כף אל כף לשמחה וכן תקעו כף עליך (נחום ג׳:י״ט):

תקעו כף. להתחבר יחד, וכן (נחום ג׳:י״ט) :

כל - אם על ימי דוד יהיו כל העמים שהיו תחת יד דוד ואם על ימי המשיח כמשמעו, והוא הנכון.

תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳‎ על כל הארץ:

כל העמים, בזמן הזה העמים הם במלחמה תמידית גוי בגוי ממלכה בממלכה, וזה משתי סיבות, א. בסבת האמונה, שכל בעל אמונה מיוחדת ילחם וירצה להכריח בעל אמונה אחרת אל אמונתו, ב. בסבת המשרה והממשלה שכל עם רוצה להשתרר על עמים זולתו, עפ"ז יאמר לעתיד לבוא לא ישא גוי אל גוי חרב, רק כל העמים יתקעו כף זה לזה לעשות שלום ביניהם עד עולם להשבית חרב ומלחמה, כי אז יעבדו כולם אל אחד וה' יהיה מלך אחד על כולם, ועז"א הריעו לאלהים בקול רנה, שהיה דרכם להריע בתרועה וקול שופר בעת המלכת מלך חדש, ואז ימליכו כולם את האלהים למלך על כל הארץ, ויריעו תרועה גדולה, בענין שלא יהיו עוד לאמונות שונות, ולא יחצו עוד לכמה מחנות: