Commento su Salmi 50:22

בינו. התוכחה ושובו ממעשיכם הרעים אתם ששכחתם האל:

ולא לך בלבד אני מכוון בזה כי אם גם לכל הדומים לך ואומר דרך כלל בינו נא זאת שוכחי אלוה בשטף עסקי העה"ז תשכחו אלוה מלשוב בינו נא זאת שהוכחתי וערכתי לרשע לעיניו למען תשובו בראות כי לא געלתי העושה רע ככל הכתוב בטרם תבאו עד גדר שאטרוף ואין מציל שיכלו כל זכיותיכם לגמרי או שתהיו תוהים עליהם ולא ישאר גם אחד מליץ בעדכם ומציל אתכם מהיות טורף וזהו פן אטרוף ואין מציל ולרמוז שבכל יום הולכים ומתפקרים יותר אמר שוכחי אלוה שהוא לשון הווה שבכל יום הולכים ושוכחים יותר באופן יבאו עד אין זכות מציל כמדובר. וביאור התכת הכתובים מפסוק

נא. עתה:

בינו, שכחי אלוה - הם הגנבים והמנאפים ומוציאי דבה ודימה הרעה שתבא עליהם לטרף האריה שאין מציל מידו, כי הרועה יוכל להציל מהדוב או מהזאב או אטרוף טרפה שאין מציל מידו, כי הרועה יכול להציל מהדוב ולא כמו שינצל מפי האריה.

בינו נא זאת. את אשר כל מעשי האדם שמורים הם לעוה״‎ב:

בינו נא זאת, הלא אתם שוכחי אלוה, שאם לא שכחתם אלהים הייתם מתיראים מה' היודע מעשיכם ולא הייתם מרמים בצביעות וחנופה ע"י הבאת קרבנות ודברי פלסתר על אחיכם, והייתם מתיראים ממני פן אטרף ואין מציל, בינו נא וזכרו אלהים היודע תעלומות:

פן אטרוף ואין מציל. כי לא אאריך אפי עוד כי בא יום המשפט:

(יז) ואתה שנאת מוסר כו' שהוא כי אין דרך היצר הרע לפתות אם האדם יתפקר נגד קונו בבת אחת חלילה כי אם כעני המחזר ועומד בחוץ ופושט ידו לפנים עד שקו לקו מתקרב ונכנס עד שנעשה בעל הבית כדברי נתן אל דוד מההלך שנעשה בעל הבית והוא כי לא יתחיל רק לאמר לו אל תעשה את הרע בפועל כי אם בשב ואל תעשה אל תטרח לשמוע מוסר ותורה מהעומדים על הפקודים חכמי הדור להשמיע תורה ומוסר כי מה ידעו ללמדך וליסרך ולא ידעת מעצמך באופן כי יתחיל בשב ואל תעשה וזהו ואתה שנאת מוסר ועל ידי כן נמשך כי ותשלך דברי אחריך שלא תחשוק בעניני השם רק כמשא ותתרשל מעשות:

פן אטרוף. לענוש בעוה״‎ב ואז אין דבר להציל עצמו בו כי אפי׳‎ התשובה לא תועיל אז:

(יח) ואחר כך בקום עשה עין רואה והלב חומד כי אם ראית גנב שהוא עין רואה מיד ותרץ עמו מחמדת הלב ואחר כך אין צריך לומר שתפעול באברים גומרים לגנוב עמו כי אם גם עם מנאפים תשים חלקך מהמגיע לך מאשר תגנוב עמו תפזר תתן בזמה כי הם שני דברים קרובים שיצרו של אדם חומדם ונעשים בחשאי המרבים חשק היצה"ר לעשותם ותתחיל בגנב אחד ותגמור במנאפים רבים:

(יט) ואחרי כן ישקע אותך בדברים ישנאך ה' לאט לך קו לקו והוא כי אמרו רז"ל פרק חלק כי ארבעה כתות אינן מקבלות פני שכינה כת חנפים כת שקרים כת לצים כת מספרי לשון הרע והנה החנופה קלה מהכל בעיני בני אדם שמשלח רסן לשונו לכבד יותר מדאי ואינו רק שלוח לשון ועל זה אמר תחלה פיך שלחת ברעה וממנה תבא להיות גם מכת שקרנים כי ולשונך תצמיד מרמה לרמות בכזביך:

(כ) ואחר כך להיות מכת לצים והוא שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה וזהו תשב באחיך שהוא שנים שיושבים אתה עם אחיך ולא תעסוק בתורה רק תדבר שהיא שיחה בטלה שהוא מושב לצים ומזה תבא לרביעית והוא לשון הרע שאפי' בבן אמך תתן דופי:

(יח) או יאמר אם ראית כו' שאמר השלשה דברים שהזכיר דוד בראש ספרו באמרו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כו' וארז"ל כי מההליכה בעצת רשעים יבא לעמוד בדרך חטאים ואם עמד סופו לישב במושב לצים וזה יאמר פה כי אחר ששנאת לשמוע מוסר ותשלך על ידי כן דברי אחריך כדבר עראי תבא להלך במרוצה בעצת רשעים שאם ראית גנב ותרץ עמו לסתיר עצה ואחר כך מגזל תבא אל עריות ששניהם יצרו של אדם חומדן ותלך בדרך חטאים ממש שהוא שעם מנאפים חלקך:

(יט) ומזה תבא אל ליצנות שהוא אחד מהכתות שאינן רואות פני שכינה שהוא ובמושב לצים לא ישב והנה ארז"ל על הפסוק ההוא שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב והלא על זאת יתחמץ לבב אנוש באמת באמור האם בשבתם יחדו ולא עמדו את לוצצים על העדר ד"ת למה יחשבו כמתלוצצים אך הוא כי קרוב הדבר מאד בפיהם ובלבם לעשותו כי להורות אחד אל אחד שאוהבו כנפשו יתן דופי בזולתי לדבר ולומר רק אותך אהבתי ולא לפלוני כי פגום הוא ומתלוצצים עליו וההיקש בזה ויתכן כי זה ענין הכתובים לומר בבואו לדבר על חלוקת הליצנות שלעומת פסוק ובמושב לצים לא ישב אמר הן אמת שאם פיך שלחת ברעה להתחיל מיד להתלוצץ שאם ידעת ויש בראובן דבר טוב ודבר רע ואתה לא שלחת פיך אל הטוב כי אם פיך שלחת ברעה להתלוצץ עליו הנה זו רעה חולה כי ממנה תבא עד שולשונך תצמיד מרמה:

(כ) אך לא זו אף זו אני מודיע כי אם אפילו בשבתך לדבר שהוא דבור בעלמא בלא ד"ת יקרא מושב לצים כי ודאי ימשך ליצנות והוא כי הלא כאשר תשב באחיך תדבר שתשב עם אחיך לא לעסוק בתורה כי אם לדבר שהוא לדברי חול שאינו לדברי תורה מיד ימשך ליצנות כי בבן אמך תתן דופי ותתלוצץ עליו והוא ממש שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים והוא כי קרוב ונמשך זה מזה אפילו באחים שאם תשב לדבר עם אחיך סתם שהוא בן אביך להורות לו כי הוא שלם ואותו אהבת תתן דופי בבן אמך שהוא אחיך מצד האם לאמר לו כי אותו אהבת מאל בן אמו וההיקש ביתר אנשים כמדובר:

(כא) אלה עשית כו' בינו נא כו' מפורשים למעלה ועוד יתכן שמסיים מאמרו ית' אל הרשע ואומר הנה אלה מיני עבירות עשית והחרשתי שלא פקדתי עליך עונך הנזכר שעשית והנה דמית היות אהיה כמוך שהשלכתי דבריך אחרי כמוך שתשלך דברי אחריך על כן הנני מעיר לך אוזן ומודיעך כי יבא זמן שאוכיחך ואערכה לעיניך שהוא אחרי מותך כי אז עיניך תחזינה מה שאוכיחך וגם אערכה כל חטאתיך לעיניך כי כל כחות הטומאה משחיתים וקטיגורים שעשית בהם אערוך אותם לפניך באופן שמה שאוכיחך ואשר אערכה הכל יהיו לעיניך כי עין בעין תראה ותבוש ותצדיק את הדין:

(כב) והנה זה הוא דבר נכון ואמת למבין אלא שאינו נראה לעיני בשר בינו נא זאת בדרך בינה דבר מתוך דבר שוכחי אלוה כי תתעתדו לתת לפניו יתברך דין וחשבון פן אטרוף אתכם מן העולם ושם בב"ד של מעלה אין מציל מזכיותיכם כי בהיותכם שוכחי אלוה תרחקו מתשובה ומעשים טובים ואז תצעקו ולא אענה כי אם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת: