Commento su Salmi 50:3

יבא אלהינו ואל יחרש. עוד על דם עבדיו השפוך:

וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: אמר רבי חנינא מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרן בני מעויי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה א"ר אחא כתיב וסביביו נשערה מאוד מדקדק עמהן כחוט השערה וכו':
(שקלים יד ע"א)

יבא. להנקם מן הצרים נקמתו:

ועל הדבר השני שמכנה שמו עלינו ולא על יתר אומות מ"ה עם שיוצר כלם הוא הביטו וראו כי לא אנו בלבד שלו ויתר אומות מ"ה לאדונים זולתו חלילה כי הלא בבואו יתברך לסיני לא בא בחשאי כי אם יבא אלהינו ואל יחרש כי אם בקולות וברקים שנשמע בכל העולם כמ"ש ז"ל שנתקבצו כל האומות והלכו אצל בלעם ואמרו לו שמא מבול מביא הקב"ה לעולם אמר להם אינו אלא שנותן תורה לעמו וכן אמרו ז"ל שאמר הוא יתברך הנה אני אומר אנכי ה' אם יש ח"ו זולתי יענה ויאמר וכן אמרו שלא היה לקולו בת קול שלא יאמרו שההברה הוא רשות אחר חלילה והיה אש מפניו תאכל מהצד שהיה לפני ישראל פנים בפנים וסביביו בכל שאר רוחות העולם נשערה מאד כי רעשה כל הארץ כמסודר בתפלת ימים הנוראים באמור כל העולם כלו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני ואם חלילה היה זולתו לאומות בח"ל למה רעשו מפניו יתברך במדבר ולא התחזקו באלהיהם אך יורה כי גם שהוא אלהינו ביחוד יוצר הכל הוא ואין זולתו:

יחרש. ישתוק:

יבא - אלה דברי הצדיקים שיקוו שישמיד הפושעים בו.

יבא אלהינו. בס"ס בב' טעמים וס"א בטעם א' בבי"ת:

יבא, ואלהינו יבא בעצמו ואל יחרש עוד כמו שהחריש להם עד הנה, רק אש לפניו תאכל וסביביו יהיה סער גדול המלהיב את האש:

וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: ת"ר מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמר לה בתי מי העלך אמרה לו זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו אמר רבי אבא אע"פ כן מת בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה וכו':
(יבמות קכא ע"ב)

ואל יחרש. עוד לצרי:

תאכל. תשרף:

וזה טעם אש לפניו נשערה – אע"פ שהוא כתוב בשי"ן הוא כרוח סערה.

ואל יחרש. הוא"ו בגעיא:

וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: תנו רבנן מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' נחוניא אמר מהכא אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו וכו':
(בבא קמא נ ע"א)

אש לפניו תאכל. באותם הצרים:

נשערה. מלשון סערה:

וסביביו ולפניו. עניין אחד כלומר בירושלים מקום מקדשו ומשכנו:

ונשערה. אמר על הארץ כלומר יכלו יושביה ברוח סערה:

ד״א נורא תהלות. מדת בשם ודם מורא על הרחוקים יותר מקרובים אבל הקב״ה מוראו על הקרובים שנא׳ בקרובי אקדש (ויקרא י ג), ואומר וסביביו נשערה מאד (תהלים נ ג), מדקדק עם עבדיו אפילו כחוט השערה.

וירף ממנו. באותה שעה נתרפא, אז אמרה חתן דמים למולות, הבינה צפורה שנתחייב באותה מיתה בשביל המילה שנתרשל עליה. זה שארז״ל, כל המצדיק אותו מלמטה, מצדיקין אותו מלמעלה, (מה) שהקב״ה מדקדק עם צדיקיו יותר מכל אדם, שנאמר בקרובי אקדש (ויקרא י ג), ואומר וסביביו נשערה מאד (תהלים נ ג), ואומר וכיראתך עברתך (שם צ יא), וכל כך למה להיות עולמם שלם, שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה׳ אלהיך (שמואל א כה כט).

ונקדש בכבודי. זה מעשה נדב ואביהוא, שהקב״ה מדקדק עם הצדיקים יותר מכל אדם, שנאמר בקרובי אקדש (ויקרא י ג), ואומר וסביביו נשערה מאד (תהלים נ ג) ואומר וכיראתך עברתך (שם צ יח).