Commento su Salmi 51:13

ורוח קדשך אל תקח ממני. שלא יהא רוח הקודש מרוחק ממני (סא"א):

אל תשליכני. כאדם השנאוי והמתועב אלא פנה אלי בעין הרחמים והאהבה או פירוש על רוח הקדש והפסוק כפול כי רוח הקדש היתה בו ובאותה הרוח היה אומר המזמורים ועתה כשחטא נסתלקה ממנו והתפלל שלא יקחנה ממנה לעולם אבל ישיבנה לו וזהו שאמר:

ויתן טעם לשאלתו זאת בפסוק שאחריו והוא בשום לב אל אומרו אל תשליכני מלפניך היתכן שיושלך מלפניו יתברך ומי לנו כדוד נכבד למלך הקדוש אך הנה ארז"ל על הפרש שבין האבות שנאמר בהם התהלך לפני אשר התהלכו אבותי לפניו ובנח נאמר את האלהים התהלך נח כי אברהם לא היה צריך סעד לתומו והיה כמהלך לפניו שלא היה צריך יחזיק בידו הוא יתברך להדריכו משא''כ נח שהיה כמהלך אחריו יתברך כאלו היה הוא יתברך אוחז בידו והוא נמשך אחריו ודוד היה טרם יחטא התהלך לפניו יתברך כאבות והיה ירא פן אחר שחטא נתעכר איכותו עד יתהפך להיות כנח שלא ילך לפניו יתברך וכן היה ירא פן תתמעט השגת רוח הקדש שהיתה בו טרם יחטא על כי לא נתקן רוחו לקבלו על כן הקדים ואמר לב טהור כו' וגם רוח נכון ואמר לא יפלא מה שהקשיתי לשאול שני דברים אלו כי לו שאלתי להעדיף על אשר היה לי היה קשה אך לא אשאל רק לבל אחסר מאשר היה לי וזהו מה שאמרתי לב טהור וכו' הוא כדי שאל תשליכני מלפניך שהוא מהתהלך לפניך כאשר הייתי כאבות ולא כנח והנה כתבנו ענין אומרו נכון שהוא לקבל מהלב טהור או ימשך אל סוף הפסוק לומר מה שאמרתי ורוח נכון הוא כדי שרוח קדשך אל תקח ממני להעדר רוח נכון מוכן לקבלו. ואם נשים לב אל אומרו נכון ולא אמר נכונה כי נקבה היא יהיה כנודע מספר הזוהר כי נפש אדם היתה באבות קודם היותה בדוד והחל ליתקן וגמר התיקון בדוד ובזה יאמר אלו מאדם היה בא אלי שבאה פגומה היה קשה לחדשה אך עתה שהיתה באיש נכון לכך אינו קשה כי כבר באה בתיקון וזהו ורוח של נכון חדש בקרבי כאשר היתה טהורה: