Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Commento su Salmi 52:2

בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃

quando venne l'Edomita Doeg, lo disse a Saul e gli disse: "David è venuto nella casa di Ahimelech".

רד"ק

בבא. נקרא אדומי שהתגורר בארץ אדום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

בבוא וכו' הנה אומרו ויגד ויאמר הוא כפל ענין ובמלות שונות שהם שתי קושיות למה כפל הענין ולמה שינה הלשון ומה גם שהיה לו לומר תחלה בא דוד אל בית אחימלך ואח"כ יאמר מה שהגיד לו. אמנם הנה דואג היה במשכן כמאמר הכתוב ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ה' ושמו דואג כו' והנה גם שהיה מגיד כל אשר עבר בין אחימלך ודוד במקום ההוא לא היה דבר רע ולא הוראה שידע אחימלך כי מלפני שאול היה בורח כי אדרבה שם אמר אליו מדוע אתה לבדך ואין איש אתך ויאמר אליו דוד לאחימלך הכהן ויאמר המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה כו' ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני שיורה מכל זה כי לא ידע אחימלך כי מפני שאול היה בורח ועוד שכעני המחזר שאל ממנו מה יש תחת ידך חמשה לחם כו' ואם כן אין בזה דבר רע לחייב את אחימלך כי אפילו מה ששאל לו באלהים יכול לומר כי להיותו חושב שהיה שליחות שאול ומה גם שהיה צורך הצבור בו ומהיכן יצא לשאול שקשר אחימלך עם דוד אך אחשוב כי זה גלה דוד באמרו ויגד כו' ויאמר כו' לומר כי ויגד לשאול את אשר שמע בבית ה' אשר היה דואג עצור שם ומפני שאין מהדברים ההם הוראה שהיה קשר בין שניהם על שאול חזר ואמר לו בא דוד אל בית אחימלך לומר לו אלו לא נמצא דוד עם אחימלך אלא במשכן אשר שם דואג אפשר שלא המתיקו סוד לעשות קשר ביניהם אך הנה בא דוד גם כן אל בית אחימלך אל ביתו ממש ולמה הלכו ממש שם אם לא להמתיק סוד הקשר מה שלא היה אפשר בבית ה' אשר שם דואג ועל כן שאול יגזור אומר כי כל אשר דברו במשכן שיורה כי לא ידע אחימלך בדבר תחבולה היתה להסתיר דבר בפני דואג וזהו ויגד לשאול כלומר ועדיין כל זה אין רע אלא שויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת ציון

האדומי. מתגורר היה באדום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

בבוא - קיצר הכתוב לספר המעשה, כי ידוע הוא.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מנחת שי

האדמי. ברוב המדוייקים חסר וא"ו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם

בא דוד אל בית אחימלך, כבר בארתי (בפי' שמואל א' כ"ב) שבזה היה תלוי עיקר המלשינות כי באמת בא דוד אל בית ה' לא אל בית אחימלך, ודואג שמע שדוד אמר שהולך בשליחות המלך, ושהוא רעב שאחזו בולמוס, וששאל לו באורים דבר סתמי ולא הודיע להכהן עקר שאלתו, באמרו שהמלך צוהו להעלים הדבר, ולא בקש חרב גלית כלל רק חרב סתם, ורק מפני שלא היה בידו חרב אחרת לקח חרב גלית, מכ"ז מבואר שהכהן עשה זאת בתום לבבו ובנקיון כפו, ורק דואג שינה הדברים, ואמר בא דוד אל בית אחימלך, שמשמע שבא לביתו, וע"ז לא אמר אל בית אחימלך הכהן, כי אמר שלא בא אליו מצד כהונתו רק מצד שהוא עמו בקושרים, ועל יסוד זה הוציא כל דבתו, שנדמה לשאול שבהיותו בביתו שלא בפני דואג גלה לו סתרו כי בורח הוא, גם שינה סדר הדברים ממה שהיה (כמו שבארתי שם ששינה בששה דברים את אמתת הענין) ועי"כ נתפסו הכהנים להריגה עי"ש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

בא דוד אל בית אחימלך. ולא ספר לו יותר מן הענין כי ידוע הוא בספר שמואל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo