Commento su Salmi 55:22

חלקו. לשון חלקלקות (לעיל ה'):

מחמאות. המ"ם פתוחה ודינה בצר"י שהיא לשימוש ופירושו יותר מחמאות חלקו אמרי פיו אמר עתה אני רואה כי הטובות שהיה מדבר עמי כי מחליק היה לשונו לי אבל לבו לא היה עמי, ואע"פ שהיה מ"ם השניה במחמאות ראויי' להיות בשו"א מפני הסמיכות נשארה בקמ"ץ שלא לחטף על האל"ף:

וגם שחזר ופייסו לא בכל לבו כי אם חלקו מחמאות פיו וקרב לבו כו':

וקרב. ומלחמה:

פיו. דברי פיו

חלקו - אחר שחלקו.

חלקו. דברי פיו המה רכים וחלקים יותר מחמאה אבל בלבו חושב להלחם בי:

מחמאת. בס"ס החי"ת בשו"א לבד וכן נקוד במכלול דף מ"ז ובבעל הלשון וספרים אחרים בח"פ:

(כב-כג) חלקו, מזכיר איך דבר עם דוד בלשון רמיה, שדוד הרגיש קצת מן המרד שיש איזה תלונה בין העם, והתיעץ עם אחיתופל ע"ז, וא"ל בדברי חלקות, בל ישגיח ע"ז, רק יבטח על ה', וז"ש שחלקו מחמאות פיו ובלבו היה מלא קרב, כי א"ל אל תתירא מאיזה מרד, ואל תעשה שום דבר, רק השלך על ה' יהבך והוא יכלכל ויסבול אותך כי ה' לא יתן מוט לצדיק, ובזה השיא את לבבו שיהיה נכון לבו בטוח ולא יחקור על המרד ולא ידרוש אחריו, ודבריו היה רכו משמן והמה פתיחות, ר"ל שהדבר פתוח עתה וגלוי לכל, שבזה הכין לי מוקש, שע"י שסמכתי על דבריו לא חקרתי עוד ועי"כ נעלם ממני כל עניני הקשר והמרד שנעשה בסוד:

מחמאות. לשון חמאה והמ"ם הראשונה יסוד נופל היא בתיבה כמ"ם של מעשה וכמ"ם של מאמר:

וקרב לבו. דבריו חלקים ולבו למלחמה:

פתחות. חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה׳:ה׳):

פתיחות, כפשוטו שהדבר אינו נעלם ונסתר, כי נפתחה כונתו ונגלה לכל :

מחמאות - נפתח המ"ם בעבור אות הגרון.

רכו וגו׳‎. כפל הדבר במילות שונות:

וקרב לבו. במקצת ספרים אין בו מקף והטעם במלת וקרב ואם כן קריאתו בקמץ רחב ורד"ק כתב שהוא חטוף כמו מקרב לי דלעיל ולפי דבריו צריך לומר שבמלת וקרב אין בו טעם זולת המאריך דאינו נחשב טעם דהטעם ומקף הם תרתי דסתרן אהדדי כמ"ש במאמר המאריך וכן מצאתי בספר מדוייק מטוליטולא ומה שכתב ר' אלייא המדקדק בפרקי שירה שיר י"ב נראה שהיה קורא וקרב לבו כמו וזהב הארץ ההיא. ובעשרים וארבע של החכם לונזאנו מצאתי כתוב כלשון הזה אצל פסוק דלעיל פדה בשלום נפשי מקרב לי התרגום וראב"ע מפרשים מקרב לי לשון קירבה ורד"ק ורש"י פירשו ענין מלחמה ודעת התרגום נ"ל עקר שאילו היה ענין מלחמה מה ת"ל לי אבל וקרב לבו לכ"ע ענין מלחמה ולענין קריאתם מקרב לי ודאי בקמץ חטוף כיון שהוא במקף אבל וקרב לבו בספרי הדפוס אין בו מקף ולפי זה אפשר שקריאתו בקמ"ץ רחב אך בס"ס הוא במקף ועכ"ז נ"ל שקריאתו בקמץ רחב ואין כן דעת רד"ק עכ"ל:

וקרב לבו. לבו למלחמה:

רכו דבריו. כפל הענין במלו' שונות:

וטעם פיו – כמו דברי פיו.

והמה פתיחות. כי בהם מרמה אותי להיות לו הכנה להצר לי:

והמה פתחות. מנחם פתר לשון חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה') כפיות חרב (סא"א), ואומר אני לשון קללה הוא בלשון ארמי כדאמר כתב אמימר פתיחא עלה והוא שטר שמתא:

והמה פתחו'. פי' חרבות:

וקרב - כמו: המלמד ידי לקרב.

והמה פתיחות - חרבות לטושות או שלופות, כמו: חרב פתחו רשעים.