Commento su Salmi 58:5

ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש. מפני מה נהפך לנחש, לומר לך מה נחש זה שהוא משים זנבו לתוך אזנו כדי שלא ישמע קול מלחשים, שנאמר כמו פתן חרש יאטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים (תהלים נח ה), כך היה פרעה הרשע, לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי.

חמת למו. ארס יש להם להרוג את הבריות כדמות הנחש:

חמת. רשעם ניכר שמטילים ארס מפיהם ומפניהם בהתרגזם כמו הנחש שמטיל ארס:

ואם הוא כי מזוהמת נחש שהטיל הנחש וכו' שנשארה בכל יוצאי ירך אדם ובכל אדם נדבק מאותה הזוהמא לדברי עונות לכל אדם בחינה מוחלקת מזולתו ובאלו נדבק לדבר כזב כי זה הוא מתייחס אל הזוהמא ההיא כי באה על ידי שקרים ששיקר לחוה הנחש בפתותו אותה כמ"ש ז"ל להטיל בה כו' וזהו חמת למו שהיא ארס זוהמא כדמות חמת נחש שהיתה ע"י כזבים חמת זוהמתו שהטיל בה הנה לא יתכן כי האם נשאר בו כח יותר מהנחש עצמו שיקבל לחש לבלתי הזיק בלשונו אך אלו עושים כמו פתן חרש שיאטם אזנו:

חמת. ארס כמו חמת תנינים יינם (דברים ל״ב:ל״ג):

חמת. כמו אם אתן שנת לעיני :

חמת - סמוך ולא נכתב למי נסמך, כדרך: ושכורת ולא מיין.

חמת למו. בכעסם מטילים ארס כנחש והוא ענין מליצה:

יאטם. בספרים מדוייקים כ"י האל"ף בשו"א לבדו וכן הוא בבעל הלשון:

(ה-ו) חמת למו כדמות חמת נחש, הנחש נושך את האדם שלא להנאתו רק מצד האיבה שהושת בינו ובין האדם, שהאדם ישופנו ראש ולכן הוא ישופנו עקב מיראתו פן יהרוג אותו, וכן ידמה חמתם של בעלי לה"ר אלה, כאילו הם מתיראים ממני שלא אעשה להם רעה ולכן ידברו עלי לה"ר, שנדמה לנשיכת נחש כמ"ש אם ישוך הנחש בלא לחש ומה יתרון לבעל הלשון, אולם לעומת זה הנחש שומע לחש ואינו מזיק, והוא במליצה שמלחשים לו שלא יירא מן האדם כי אינו אויב לו ולא דורש רעתו, ואז לא ישוך, וכן היה ראוי שאחר שלחשתי להם ע"י מה שהראיתי ע"י כריתות כנף המעיל שאיני דורש רעת שאול היה ראוי שישמעו לחש אבל הם דומים כפתן חרש יאטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים הגם שהחובר חברים הוא מחוכם ויודע לחש, כן הם האטימו אזנם משמוע לחש:

כמו פתן חרש יאטם אזנו. הנחש כשהוא מזקין נעשה חרש באזנו אחת ואוטם השנית בעפר שלא ישמע את הלחש כשחבר משביעו שלא יזיק:

למו כמו פתן חרש. אמר שהם כמו הנחש והוא הפתן הקשה החרש שיאטי' אזנו מלשמוע לחש ידוע לנחש שלא יזיק וכאלו הוא חרש וכאלו יאטם אזנו שלא ישמע מה שלוחשים לו:

פתן. מין נחש רע:

וטעם חמת – שם ממית.

כמו פתן חרש. המה כמו פתן אשר לעוצם רעתו לא יועיל לו הלחש כאלו היה חרש ואוטם אזנו לבל ישמע כי כן הרשעים הללו לא יועיל בם המוסר כאילו היו חרשים וכו׳‎:

יאטם. יסתום כמו אוטם אזנו (משלי כ״א):

וטעם אוטם אזנו – הוא שיספר אחרי כן: אשר לא ישמע, ולא לקול חובר חברים.