Commento su Salmi 68:28

ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה. אמר ר׳ מאיר כשעמדו שבטים על הים, זה אומר אני יורד תחלה לים, וזה אומר אני יורד תחלה לים, מתוך שהיו עומדין וצווחין, קפץ שבטו של בנימין וירד תחלה לים, שנאמר שם בנימין צעיר רודם (תהלים סח כח), מהו רודם רד ים, לפיכך זכה שבטו של בנימין לשרות שכינה בחלקו, שנאמר לבנימין אמר ידיד ה׳ ישכון לבטח עליו (דברים לג יב). ר' יהודה אומר שבט יהודה נכנס תחלה לים, שנאמר היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד ב), לפיכך ישראל ממשלותיו, זכה למלכות.

שם בנימין. הצעיר נעשה רודה עליהם:

שָׁם בִּנְיָמִן: כאשר השביעך יהודה מאי היא דתניא היה ר"מ אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר שרי יהודה רגמתם לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן וכו':
(סוטה לו ע"ב)

שם בנימין. ויהודה היו בימי חזקיהו ששאר השבטים גלו בימי הושע בן אלה בשנת שש לחזקיה, ומה שאמר שרי זבולון שרי נפתלי. כי נשארו מועטים מפוזרים בארץ ישראל מעט כאן ומעט כאן:

שם בנימין צעיר כו' אחר אומרו שמעלת ישראל היתה בזכות טהרת מקורם הם אמותם והלא מזה יתחמץ לבב דוד באמור כי הלא רות אם זקנו היתה מבת לוט מאביה ופרץ מתמר עם חמיה לזה דברה בו רוח הקדש ותאמר שם בנימין כו' צוה אלהיך כו' לומר דע כי במקום אשר עשה ה' בשביל טהרת מקור אמותם שהוא בים סוף שם נתן לך ה' עוז המלכות והמעלה והוא ענין מאמרם ז"ל כי בנימין היה שהתחיל ליכנס בים סוף וקנאו בו נחשון בן עמינדב וסיעתו וירגמו בבנימין אבן עד שהוציאם חוצה ונכנסו נחשון ושבטו ואמרו ז"ל רדם אל תקרי רדם אלא רד ים ויתכן לפי דרכם מבלי נפרש רדם רד ים כי אם שרצה להיות רודה ומושל להקדים לכל אחיו ונחשון על ידי רגום אותם הוציאם ואחריו שרי זבולון כו' שאלו היה פגם במקורך אדרבה את בנימין היה לו יתברך לעזור ולא את שבט יהודה הבאים מתמר:

צעיר. קטן:

רודם. רודה אותם, והרד''ק מפרש כמו רודם רודה בם, וכבר בארתי זה (יחזקאל ל''ד ד') שבד' מקומות נקשר הרדיה עם מלת את ע''ש

שם בנימן צעיר - במספר, כי היה הזמן קרוב לדבר פילגש בגבעה, או בעבור היותו קטן מכל הבנים.

שם. בעבור הירידה אל הים שירדו שם זכה בנימן צעיר השבטים לצאת ממנו שאול המלך להיות רודה ומושל בישראל כי הם ירדו תחלה אל הים ובעבור זה זכו למלוכה כן ארז״‎ל:

שם, (הם דברי השיר שאמרו), יציירו את העמים שהביאו שבי כאלו הביאו חיות המדבר פרים עם אבירים ונכנעו לפניהם עד שנער הצעיר שהוא בנימין רודם במקלו, ושרי יהודה א"צ למקל כי ירדו בה ע"י רגמתם, ע"י שישליכו עליהם צרור אבן, כמו שישליכו על הבהמה להטותה הדרך, וכן שרי זבולון ונפתלי:

רודם. כמו רודם בקמ"ץ משם זכה להיות מלך לפי שירד תחלה לים וכן אמר לו שמואל לשאול (שמואל א ט״ו:י״ז) הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ותרגמו יונתן שבטא דבנימן עבר בימא בריש כל שאר שבטיא:

רגמתם. קיבוצם כלומר כי בירושלים נתקבצו כולם:

רודם. ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (לקמן קי) רגמתם. ענין השלכת אבנים:

רגמתם. רוגם עליהם באבנים :

וטעם רודם – הרודה שיש להם והמ"ם סימן במקהלות ובא בקמץ קטן תחת גדול, כמו: המעלם מים.

רגמתם. היו רוגמים עליהם באבנים כי היו מתקנאים בהם:

שרי יהודה רגמתם. מתקנאים בהם וזורקין בהם אבנים וכן שרי זבולון ונפתלי וכן אמר לו צוה אלהיך עזך (סא"א), ד"א (רגמתם רקמתם לבושן בגדי וכו') רקמתם לשון ארגמן, כך חברו מנחם:

בנימין צעיר רודם. שהיה צעיר השבטים:

ורגמתם - כמו: שרים וככה רגם מלך וכבר הזכרתי זה הפסוק בתחלת המזמור.

שרי זבלון וגו׳‎. וכן גם המה ריגמום באבנים ומוסב למעלה לומר ראויים המה לנס כי אינם כפויי טובה ומודים על הנס:

רודם. רודה היה בנימין באויבים ואע"פ שהיו הם חיל גדול מ"מ אלהים הכה אותם וישראל בזו הביזה. ומלת רודם בקמץ קטן תחת קמץ גדול:

שם. ר"ל במקום הברכה והתהלה יהיו כל השרים והגדולים שבשבטים אלה ויברכו כולם השם במקהלות העם: