Commento su Salmi 69:14

ואני תפלתי לך ה'. יהי עת תפלתי עת רצון:

עֵת רָצוֹן: א"ל רבי יצחק לרב נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין:
(ברכות ז ע"ב)

ואני. הם משיחים בי ומלעיגים לי ואני אין לי אלא תפלתי לך שתושיעני מידם:

אז ואני תפלתי לך ה' עת רצון היא ודאי עת רצון כי הלא אז שמחים על נפילתנו והוא ענין בנפול אויבך אל תשמח כו' והשיב מעליו אפו ולכן בעת שמחם לאידי אמרתי כי אז ודאי עת רצון כי תשיב מעלי אפך ותרצני אך עדיין אין זה מספיק רק אל בחינת שם ה' הוא שם הרחמים כי הוא המשיב אפו בשמוח האויב לאיד אויבו כאומרו פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב כו' ועל כן אז אמרתי הנה על בחינת שם הרחמים היא עת רצון וזהו לך ה' עת רצון אך מה אעשה אם לפי מעשי יהיה לי נגוד משם אלהים הוא מדת הדין על כן אני גומר ואומר אלהים ברוב חסדך כי גם בשם אלהים לא יבצר ממנו גם כן בחינת חסד וברוב חסדך ענני ולא שאני כדאי מצד עצמי כי אם באמת ישעך כי ידוע כי שכינה בגלות כ"י וגם ידענו כי ישועתו של הב"ה ישועתן של ישראל שאגב ישועתו יושיענו לומר אם ישועתי מסופקת מצד עצמי ענני באמת של הישע שלך שהיא אמתית שאגב ישעך תענני גם אני:

באמת. ענינו דבר מקויים:

חסדך, באמת. מבואר בכ''מ שהחסד הוא בדבר שאינו מחויב, והאמת הוא לקיים דבר המובטח :

ואני - מתפלל אולי אמצא עת רצון.

ואני תפלתי. אבל אני אתפלל לפניך ואינני פונה ללעגם:

ואני תפלתי לך ה' עת רצון וכו'. אפשר במשל ששמעתי שמלך אחד היה לו אוהב וריע שתמיד היה אצלו. והיה יום גנוסיא של מלך ושלח בכל מקומות ממשלתו שכל אשר יבא וישאל ביום שמחתו יתן לו שאלתו ולכן באו כמה וכמה בני אדם וכל אחד ישלח דברו לשאול מהמלך ויום זה ריע המלך לא נראה בכל היום כי אם בסוף היום וא"ל המלך תמהני עליך מדוע לא באת ביום הזה יום שמחתי ואתה ידעת כי היום הזה נדרתי לכל שואל די מחסורו והשיב יען ידעתי שהמלך טרוד מאד עם מרבית העם לאו ארח ארעא לישב עם המלך כי כל אחד רצונו שיהיו דבריו עם המלך בסוד נכמס. ועל השנית אני שואל ברגע אחד מהמלך שכל אשר אשאל מהמלך בכל עת יתן את שאלתי ודידי עדיפא מכלהו. והשיב המלך כן דברת אני עושה אשר תשאל ממני בכל עת ובכל זמן. עד כאן שמעתי ומזה יש ללמוד דרז"ל אמרו דעת רצוי היא כשהצבור מתפללים וכשהוא מתפלל עם הצבור שהוא עת רצון אז יתפלל שה' יענהו בכל שאלותיו שישאל לו. ונמצא דכבר בעת רצון שמע ה' בקשתו שיענה לכל שאלותיו ונראה זה קצת תקון לכל שאלות שישאל ביחיד שיהיו כמו ששואל בעת רצון ואפשר שז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון שהיא בעת שהצבור מתפללין ומה היא התפלה אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך כלומר שכל ממה שאשאל תענני ונמצא שכל שאלותי הם בעת רצון:

עת רצון. כלומר אני תפלתי לך תמיד אולי יהיה באחת עת רצון שתקבלנה להוציאני מן הגלות:

באמת ישעך - בישעך באמת. ויש אומרים: כמו בבעל פעור בעבור ואיננו נכון בעיני, וזאת היא תפלתי: הצילני מטיט, זה הוא ביון.

עת רצון וגו׳‎. ר״‎ל ברב חסדך יהיה עת רצון וענני בישע אמת ומתקיים:

ענני באמת ישעך. ברוב חסדך ואמתך ענני שתאמת הבטחתך לי, והמענה הוא ישעך שתתן לנו, והאמת הוא הישועה והחסד להחיש הישועה, לפיכך אמר ברב כי רב חסד צריך להחיש הגאולה ולא יפנה למעשינו הרעים:

ואני תפלתי לך ה' עת רצון. כי לפעמים מרגיש האדם בעצמו חשקות ורצון גדול לדרוש את ה' ועוזו, ואז צריך להתאמץ בתפלה ולבקש מהש"י שישאר זה הרצון קבוע בו לעד, וכמו שדוד המלך ע"ה בקש מהש"י כאשר הרגיש נדבת לב ישראל לביהמ"ק אז אמר (דברי הימים א' כ"ט,י"ח), שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות וכו', היינו שלא ינתק מהם לעד וזה פי' עת רצון מילתא הוא שנא' בגמ' (יבמות ע"ב.)