Commento su Salmi 71:14

ואני תמיד איחל. לישועתך וכשתושיעני אוסיף על תהלתך:

ואני. אף על פי שאני בצרה תמיד איחל שתושיעני:

ואני תמיד איחל כו' הנה חליתי פניך כי לעזרתי חושה אמר לא על שבקשתי שתחיש הוא שאם אראה שאתה מתאחר אתייאש מן הרחמים כ"א ואני תמיד איחל ובזה והוספתי על כל תהלתך שחוננתני דעה והשכל לייחל ולבלתי התייאש כי אם להשכיל שיש איזה עון ואתה מאריך עד אגמור איזה תיקון שאצטרך. או יאמר ואני תמיד איחל כי אין לי יום שאין לי דבר צרה שאצטרך תמיד היות מיחל לישועתך ובזה והוספתי על כל תהלתך הפך בשר ודם:

איחל. אקוה:

ואני - הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.

ואני תמיד איחל. על כי ידעתי אשר תמלא תוחלתי:

והוספתי. במקצת דפוסים ישנים והוספתי מלעיל וכן כתבו רד"ק ומכלל יופי אבל בכל ספרים כ"י מדוייקים מלרע וכן במסורת. והוספתי ד' בקריאה ב' מלעיל וב' מלרע על ימיך. על כל תהלתך מלרע:

ואני, שיעור הכתובים הגם שיבושו ויכלו שוטני נפשי בכ"ז אני תמיד איחל, כי התוחלת לעזרת אדם הוא רק בעת צרה, ובעת שלוה אין שייך תוחלת, אבל אני הגם שלא יהיה לי שוטן נפשי ולא דורש רעתי בכ"ז איחל, כי התוחלת לך אינו מצד שתושיע ותתן לי דבר החסר לי, רק מצד שגם קיום ההצלחה והתמדתה היא ג"כ מאתך, כי הצלחתי אינה טבעיית רק השגחיית כאלו כל רגע אני מקבל הקיום והתמדת השלוה מאתך, ואני מיחל שתוסיף השגחתך גם בזמן הבא, ובזה והוספתי על כל תהלתך, כי בכל רגע יתוסף תהלה חדשה, שאצייר לעצמי כאילו אפפוני כל הרעות (שאני מוכן לכל רע אם תסור השגחתך רגע) ואתה הצלתני, וזה תוספת התהלה שא"צ להמתין עם התהלה עד בוא הצרה ותשועתה שזה במי שי"ל קיום עפ"י הטבע, לא כן אנכי שהתמדת קיומי וטובתי הוא השגחיי, הנה אקבל נס וטובה בכל רגע, ומבאר כי פי יספר צדקתך במה שכל היום תשועתך, כי אתה מושיע כל היום תמיד, אחר שאין לי קיום רגע בלעדיך, א"כ אני צריך תמיד לישועה, ובזה אגזור לאמר כי לא ידעתי ספורות, כי בכל רגע קבלתי אלף נסים ומופתים שלא אדע מספרם כלל, כי מציאותי וקיומי כל רגע הוא נס חדש לא ע"פ הטבע:

והוספתי על כל תהלתיך. אני מיחל שאוסיף עוד להללך בהושיעך אותי על כל מה שהללתיך בצרות שעברו עלי:

על כל תהלתך. אשר הללתיך מאז אוסיף עוד:

הגדלתי. וגדלתי מלעיל. ומה שכתוב כאן בפירוש רד"ק הנדפס בעיר נאפולי כתוב קריאתו מלרע וגירסא ישרה היא ועמ"ש (במלכים ב' כ'):

והוספתי. קריאתו מלעיל: