Commento su Salmi 71:24

גם לשוני. לפי שזכר השפתים זכר גם כן הלשון, כי הדברים יאמרו עם השפה והלשון:

גם לשוני כו' יותר עיקרי הוא שבח המתואר אל הלשון מהמתואר אל השפתים ובזה יאמר יותר בעצם אשבחך כי אין צריך לומר שפתי כי אם גם לשוני תהגה צדקתך במה שמבקשי רעתי שעם אבשלום בושו על כי חפרו לנפשי שוחה ללכדני מבקשי רעתי כי שבו אליה ויתחרטו כי מידך היתה זאת להם וכן תזמר לך נפשי אשר פדית מלחטא שלא שלחתי יד במבקשי רעתי ולא הרגתים ועוד צדקה גדולה אחזיק לך עליה טובה והיא כי אין צריך לומר בלילה בהעיר רוח הקדש בנבל וכנור כ"א גם לשוני מעריבות שירי זמרת הלילה נשארת כל היום הוגה צדקתך על כי בשו מרעתם כאשר חפרו ולא יכלו לי מבקשי רעתי באופן שאליך ישובו ולא יענשו על ידי כי גם ענוש לצדיק וכו' כאשר כתבנו כי גם כל העם אשר עם אבשלום בושו אחרי כן והיו ממהרים להשיב את המלך קודם לאיש יהודה:

תהגה. תדבר כמו לא יהגו בגרונם (לקמן קט״ו):

גם - עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.

צדקתך. לומר מה שעשית הוא בצדקה ולא בגמול:

מבקשי רעתי. מאן דקרי מבקשי נפשי טעי במילתא דמיינוקיא אמרין כל יומא בגו מדרשא ובכנישתא ושטיותא ליה ובהתתא:

כי בשו. הם יבושו ואני אזמר:

חפרו. ענין כלימה:

כי יבושו. בראותם כי עוד הרבית גדולתי נוסף על הצלת הרעה ובעבור זאת אספר צדקתך כל היום: