Commento su Salmi 72:6

ירד כמטר על גז. ירד דברו בתוך עמך ובלבם כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו כענין שנאמ' (עמוס ז׳:א׳) והנה לקש אחר גזי המלך:

גז. הוא העשב הנקצר:

ומה יהיה הריוח שייראוך ויזכו לאחישנה הלא המה תועלות רבות אחד כי תהיה ביאת המשיח לישראל כמטר על גז שהוא סמוך לכריתת השבלים שהיא האספסתא שעוד לחותו בו ומהרה יצמח מה שאין כן אחר תום הקץ וכל לחות זכות ישראל יחרב ויבש כי הוא ענין לא זכו בעתה וזהו ירד כמטר על גז שנית כ"א ייראוך קודם הקץ לא יהיה כמטר הבא בזעף כ"א כרביבים זרזיף ארץ הם רסיסי נחת משא"כ אם יהיה בעתה בהעדר זכות שיערוף כמטר צער חבלי משיח שהוא צער קשה:

גז. מלשון גזיזה:

ירד - מארמונו אל בית המשפט, או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך יערוף כמטר.

ירד כמטר. תוכחת מוסרי שלמה ירד בחדרי לבות בני אדם לעשות פרי כאשר ירד המטר על הדשא הגזוז ממעל והשרשים נשארו מתחת אשר המטר הוא סבה למהר הצמיחה במהירות נפלא:

ירד, עם מה שיהיה לב העם מוכן אל יראת ה' ירד עליהם מוסרי המלך ותוכחותיו כמטר המצמיח העשבים, (עם מה שדמה אותם לשמש תפס גם משל המטר, שהשמש והמטר ביחד יצמיחו כל שיח השדה), על גז, על ירק הנגזז שהגז פותח פיו לבלוע המטר, כמ"ש והנה לקש אחר גזי המלך לפי' המפרשים, ר"ל שידמה תשוקותיהם לשמוע מוסרו כתשוקת העשבים לקבל המטר, כמ"ש יערף כמטר לקחי, ויחלו כמטר לי, והעשבים פיהם סתום והמטר מלחלח אותם משרשם, אבל העשב הגזוז פיו פתוח אל המטר, וכן יוכנו לקבל תוכחותיו ולהצמיח בלבבם צמחי היראה, ויותר מזה כי ירד כרביבים זרזיף ארץ במקום שלא צמח עדיין והרביבים יולידו את הארץ להצמיחה, כן יכין אל היראה גם אנשים אשר לא השכילו עד עתה מוסר ויראת ה':

זרזיף ארץ. לשון טיפים הוא בלשון ארמי במסכת יומא הוא מטו זרזיפי דמיא:

זרזיף. ענין נטיפה. אמר זה המלך יבא על העם לטובתם כמו המטר שירד על העשב הנקצר ומצמיחו עוד, וכמו הרביבים הנוטפים בארץ ומצמיחים מקום הצמא. ואם על מלך המשיח בימיו יהיו ישראל בהבטחה גדולה ובשלום אין כמוהו, וירד על ישראל שבגולה כעשב הנקצר שבבוא עליו מים יפרח ויצמח וירב לרוב:

כרביבים. טיפי המטר היורה כחץ והוא מלשון רובה קשת (בראשית כ״א):

ומלת גז – מפעלי הכפל מגזרת לגזוז גזי המלך.

זרזיף ארץ. הנוטף בארץ בעומק המחרישה:

זרזיף. ענין נטיפה ובדרז״ל זרזיפי דמיא (יומא פו):

זרזיף - מלה מארבע אותיות אין ריע לה. וטעמה: רווי או שובע.