Commento su Salmi 76:9

משמים השמעת דין. כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו, ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה:

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ אמר חזקיה מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה וכו':
(שבת פח ע"א)

משמים. כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך אמר משמים השמעת דין, הדין שתעשה בהם משמים השמעת אותו:

ויתן טעם איך לא פקד השארית מיד וזה בפסוקים אלו מאומרו מאז אפך משמים השמעת דין וכו' והוא בהזכיר מאמרם ז"ל בפסוק משמים כו' וזה לשונם כי בשמוע הארץ שהיה יתברך מצוה דינים לישראל יראה ותאמר על מצוה אחת שצוה לאדם לקיתי אני כד"א ארורה האדמה בעבורך עתה על מצות רבות הלא אלקה וזהו משמים השמעת דין ארץ יראה ואחר כך כששמעה אנכי כו' שקטה הנה חלקו אומרו יראה ושקטה לשנים יראה ואחר כך שקטה שאל"כ אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה שהוא הכרח האמור בגמרא ואף אנו נאמר על דרך זה והוא כי בשטים בערבות מואב אשר היה אז אפך לכלות את שונאי ישראל לולא עמד פנחס ויפלל והנה אין פנחס בכל דור על כן מה עשה הוא יתברך מאז השמיע על ידי מרע"ה בתורתו אשר יעשה לבלתי כלות את ישראל שהוא לכפר אדמתו עמו שיטיל חרון אפו בארץ לכפר בעד עמו והוא האמור בפרשת נצבים וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה אשר חלה ה' בה כי שם ביארנו כי הגוים הרואים אשר חלה ה' בארץ יתמהו בראות הארץ שלא חטאה גפרית ומלח שרפה כמהפכת סדום אך ישיבו לעצמם ויאמרו אין זה כי על אשר עזבו את ה' וילכו אחרי ההבל אשר אשמת דבר זה ודאי תחייב כליה על כן הטיל כעסו בארץ ועל שארית חמה נתפייס במה שוישליכם אל ארץ אחרת וישארו קיימים כיום הזה וזה יאמר הנה מאז אפך בערבות מואב על עון השטים משמים השמעת דין להחריב הארץ ועל כן יראה באמור וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה גפרית ומלח שרפה כו' כמהפכת כו' הלא מאז יראה אך אחר כך ושקטה בסוף הענין שהיה להשאיר לישראל שארית:

ושקטה. ענין מנוחה:

משמים - כי כל הגזרות באות משמים. וטעם השמעת כאשר ישמעו כל יושבי הארץ שישבת לכסא ודנת באמת, אז יראו הנשארים ממך וישקוט כל אחד במקומו ולא יבואו לעיר קדשך להלחם עליה.

משמים. כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם:

משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה. אמרו פרק ר' עקיבא אמר חזקיה מאי דכתיב ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה וכו' ע"ש ואינו מובן דמה מקשה ומה מתרץ והלא פשטיה דקרא הכי הוי ופירש הרב הגדול מהר"י הכהן ז"ל דלבעלי ההגיון יראה אימה גדולה ואחר היראה דרך טבע יבא פחד וכיוצא דכמעט שעברה היראה הגדולה אכתי פשו פחד ואביזראה ואחרי ככלות הכל אז תהיה שקיטה והיינו דק"ל אם יראה שהיה לה יראה גדולה למה שקטה איך יכון אחר היראה שקיטה ואם שקטה למה יראה דאם שקטה לא אפשר שקדמה לה יראה גדולה ומיראה הגדולה תכף תבא שקיטה ומשני בתחילה יראה ולבסוף שקטה כלומר ודאי דבין יראה לשקיטה היה פחד וכיוצא ולא נקט קרא אלא ההתחלה והסוף ולא חש להזכיר מאי דאיכא בין היראה לשקיטה:

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ: (דאר"ש) בן לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו (והיינו דאמר חזקיה) מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה אמר להם הקב"ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה וכו':
(עבודה זרה ג ע"א)

ארץ יראה ושקטה. לפיכך ארץ העמים יראה מהאל ושקטה עוד להלחם בישראל:

ויש אומרים: כי טעם ארץ יראה – הרשעים.

ושקטה – הצדיקים.