Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Commento su Salmi 77:12

אזכיר [אֶזְכּ֥וֹר] מַֽעַלְלֵי־יָ֑הּ כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃

Farò menzione delle opere dell'Eterno; Sì, ricorderò le tue meraviglie del passato.

רד"ק

אזכיר. כתיב ביו"ד ר"ל אזכיר לאחרים, וקרי אזכור בוי"ו כלומר כשאזכור מעללי יה אנחם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

אזכור מעללי יה כו' אחר אומרו טעם אל אריכות הגלות החיל הזה מדבר דבר שמתנחם בו ועושה לו תקוה כי לא לנצח ישכח מאתו יתברך כי יעשה ככל נפלאותיו אשר עשה להוציא את ישראל ממצרים כי מאז ברא העולם לא עשאו כי אם בשביל ישראל וזה החילו אזכור כו'. והוא כי הנה גם שלא ראינו חדוש העולם הנה על ידי מה שעינינו ראו הנסים שנעשו במצרים ומה גם למאמרנו בביאור התורה כי עשר מכות הן דוגמת עשרה מאמרות הרי הוא כאלו ראינו חידוש העולם עין בעין וזה יאמר אזכור מעללי יה הם מעללי שני העולמות אשר ברא אלהים הנכללים באותיות יה כי ביה ה' צור עולמים העולם הבא ביו"ד ועולם הזה בה"א כאשר אזכרה מקדם פלאך שהוא כי אזכרה מה שהיה מקדם אלו פלאיך שהוא במצרים כי הם דוגמת החידוש ואין מי שיוכל לשנות הטבעים אם לא מי שעשאם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

מעללי, פעלך. פעל, מציין העסק שעוסק באיזה דבר, ומעלל יציין פעולות מוסריות שמוצאם מתכונות נפשיות (כנ''ל כ''ח), ואצל ה' הדברים שיעשה מצד מדותיו לרחמים או לדין וכדומה :
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

אזכור, פלאך - קשור עם מלת מקדם לא עם אזכרה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

אזכור. כי אזכור מעשה ה׳‎ אשר לא קצרה ידו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מנחת שי

אזכיר. אזכור קרי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם

אזכור ר"ל כי יחקור על מעללי יה, שגדר המעללים הם הפעולות היוצאות ע"י תכונות הנפש ומדותיה, ואצל ה' יכוין על הפעולות שיעשה מצד מדותיו, לרחמים וחנינה וחסד או להעניש וכדומה, והנה מעללי ה' נחלקים לשנים, א. המעללים שינהיג עפ"י חקי הטבע הקבועים מששת ימי בראשית, ב. המעללים שיעשה כפי הנס והפלא והירוס ושידוד הטבע, שע"א אזכר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך, שהם המעללים שיעשה מצד ההנהגה הפלאיית, וזאת שנית הגיתי בכל פעלך, שהם הפעולות שעושה ע"פ הטבע כפי הסדרים והחקים שגבל בעת הבריאה, ובעלילותיך אשיחה, ואשיח ואחקור במדותיך כפי ההנהגה הזאת והנה כפי ההנהגה הטבעיית ראינו שמדותיו הוא שפעליו יהיה להם טבע קיים מתמיד בל ישתנה לעולם, וכפי מדותיו בהנהגה הפלאיית ראינו שדרכו להרוס סדרי ההנהגה הקבועים ולהנהיג הנהגה שהיא בלתי מתמדת, כי הנס הוא רק לפי שעה, ובאמת הפועל האלהי מצד שלימותו ראוי שיהיה שלם ומתוקן וקבוע בתכלית השלמות, עד שלא יצטרך להרסו ולבטלו בשום פעם, כי מתנאי החרש החכם שתהיה מלאכתו שלמה ולא יצטרך להרסו ולתקנו בשום פעם, שזה מורה שמצא איזה חסרון במלאכתו, וא"כ יקשה איך יצויר שישדד ה' לפעמים חקי הטבע כאלו לא השלים מלאכתו בכל האופנים ויצטרך לתקון ולשנות ולהרוס, אולם התשובה מבוארת, שמצד עצם הפועל והבונה יתברך לא היה מציאות שישנה לפעמים סדרי המלאכה אשר גבל בימי הבריאה, כי מלאכתו ערוכה ושמורה בתכלית החכמה עד שיספיק להנהיג בו הנהגת העולם לנצח, וצורך הנס הוא רק מפני האדם שהוא בעל בחירה והוא מקלקל לפעמים הסדר בבחירתו כי נתן לו רשות, ואז יצטרך העושה לתקן את מלאכתו כפי הצורך כפי מעשה בעלי הבחירה, וז"ש. אלהים בקדש דרכך, דרכך מצד עצמך היא בקדש, (שהקדש מורה שהוא נבדל מכל, והוא הולך לפי חקים הכוללים הקבועים) כי מי אל גדול כאלהים, שגדר הגדולה הוא שמאתו יצאו כל המסובבים עד אחרית הסבות, עד שא"א שמעשיך יהיו צריכים תקון ע"י נס ופלא וביטול סדרי הטבע, אחר שאין מסובב וסבה בלעדך והכל קשור בך מראש הסבות עד אחרית המסובבים, רק אתה, מה שאתה האל עושה פלא, שבזה תשנה החקים הקבועים, הוא מפני בעלי הבחירה, א. כי על ידי כן הודעת בעמים עזך, שהעמים התולים הכל בטבע יכירו ע"י הפלא את עוזך, שבידך לשדד את הטבע ולשנותה, ב. שעי"כ גאלת בזרוע עמך, לפ"ז מבואר שתכלית הנפלאות הם בעבורנו לא מצד עצם האל ושלימותו, ולכן ע"י חלותי שידי נגרה, ואין אני מוכן לקבל הנפלאות, לא ירים ה' את ימינו לעשות אותות ומופתים, סלה, סיום הענין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

כי אזכרה מקדם פלאך. פלאיך שעשית מקדם במצרים, כשאזכור אותם הנפלאות שעשית מקדם להוציאנו ממצרים ולא עלה על לב איש כמו אותם נפלאות שיעשה אותם הקב"ה בעבור ישראל, וכמו שעשה אותם הנפלאות אחר הייאוש ואבוד התקוה כן יעשה עמנו בזה הגלות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

מקדם פלאך. הפלאות שעשית לי מימי קדם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo