Commento su Salmi 77:8

הלעולמים יזנח. את עמו בגלות לעולם:

הנה כי שבתי ואדרשנו בכל לבב ובכל נפש ועל כן תמהתי ואומרה הלעולמים יזנח אדני ולא יוסיף לרצות עוד והלא ה' האומר ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך:

יזנח. ענין עזיבה:

הלעולמים. וכי עד עולם יעזוב ה׳‎ אותי וכי לא יוסיף להיות עוד מרוצה לי כאשר היה בימי קדם:

הלעולמים. הלמ"ד רפה והה"א בלא געיא מכלול דף ס"א:

הלעולמים יזנח אדני. אפשר דעל השכינה שהיא שם אדני ידבר שהיא עמנו כביכול בגלות וזוהי התמיה כל השנים הללו זנח השכינה בגלות ואם לא ירחם עלינו בשבילנו יעשה לכבוד שמו שהיא שם אדני:

הלעולמים, א. זה דבר שאי אפשר מצד הרצון האלהי, שאחר שכבר רצה בנו פעם אחד איך ישתנה מרוצה ללא רוצה וה' לא ישתנה, ובהכרח שרצונו עוד קיים כמו בתחלה, רק שהיה תנאי ברצונו שרצה בנו כל עוד שניטיב מעשינו, וא"כ אם נשוב ללכת בדרך טובים רצונו עומד עלינו לטוב כמו בתחלה בלי שינוי, וז"ש הלעולמים יזנח ה' ולא יוסיף לרצות עוד, וכי אפשר שתהיה הזניחה לעולמים ע"מ שלא ירצה עוד, זה א"א, רק שזנח ע"מ שישוב וירצו בנו אם ניטיב מעשינו, (טענה ב') מצד החסד העליון, אחר שחסד ה' בלתי תלוי בשום דבר וא"א שיכלה וא"כ ישאל האפס לנצח חסדו (טענה ג') מצד אמתת הבטחתו אחר שהבטיח לנו שנהיה לו לעם, א"כ הכי גמר אומר, וכי גמר את אומר ההבטחה הזאת לדור ודור, וכי היתה ההבטחה רק לדורות מיוחדים שנאמר שנגמרו הדורות וכלו וכלתה ההבטחה והאומר, הלא ההבטחה היתה לעולם (טענה ד') מצד החנינה שלו, אחר שכבר מצאנו חן בעיניו פעם אחת, א"כ. השכח חנות אל, א"א שישכח חנות הזאת, שהגם שאין אנו ראוים עתה הלא מצאנו חן בימי קדם כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך, (טענה ה') מצד רחמיו בהביטו על ענינו ולחצנו, וכי ע"י האף קפץ את רחמיו, הלא דרכו לרחם, והנה חשב פה חמש מדות של רחמים, רחום אם קפץ באף רחמיו, וחנון השכח חנות אל, ארך אפים הלעולמים יזנח, ורב חסד האפס לנצח חסדו, ואמת גמר אומר, וגם בנושאי המאמר באר טענות נכוחות, כי שיעזוב ה' אותנו לא יצוייר רק בהשתנות רצונו, עז"א הכי לא יוסיף לרצות עוד, או שישתנה יכלתו, עז"א האפס חסדו, גמר אומר, שנאמר שהחסד והאמת אפס וגמר מאין לו יכולת, או מחמת שכחה עז"א השכח, או מחמת כעס עז"א אם קפץ באף, סלה בזה סיים כל הטענות וצדדי החיפוש שעלה במחשבתו, ומזה יכריח שהעזיבה הזאת לא היתה מצדו אך מצדנו, ולכן ואומר, החלטתי בדעתי, כי חלותי היא שנות ימין עליון, שבאמת ימין עליון אשר עשתה נוראות בימי קדם לא נשתנה, ומה שנדמה לי שנשתנה ימין עליון, הסבה לזה היא חלותי החולי שלי, כי המליץ צייר חולי האומה במ"ש ידי לילה נגרה ולא תפוג, כאילו ידה השמאלית יש לה מכה טריה נגרת תמיד, ובציור הזה שמצייר שה' עומד תמיד לנכח פנינו להושיענו, א"כ ימין עליון מכוונת נגד ידנו השמאלית שבה המכה, ובעת שימין עליון עשתה נוראות היתה מתלבשת בידנו השמאלית, כי היתה פועלת בידנו ובעבורנו, וצריך שידנו השמאלית המקבלת גבורה מימין עליון תהיה בריאה וחזקה ומוכנת שימין ה' תעשה חיל על ידה, לא אם היא חולה ונגרה ממכתה, ובהיותי חולה וידי כהה נדמה לי כי נשתנה ימין עליון המכוונת נגד ידינו החולה, וזה טעות, כי סבת השינוי היא חולי היד שלנו, לא שינוי בימין עליון וכמו שיבאר:

ולא יוסיף. כמו שהיה רוצה בישראל בזמנים שעברו:

(ז) או יאמר עם לבבי אשיחה ולא עם בני אדם בל יבואו להרהר או להטיח דברים ויחפש רוחי חיפוש ודרישה על מה זה האריכות והם כל החקירות והחלוקות שמכאן עד סוף המזמור:

לרצות. מלשון רצון:

הלעולמים יזנח, אדני. יש פסיק בין יזנח לשם:

(ח) והחל ואמר מה שעם לבבי אשיחה הוא מה זאת אם אני בלתי ראוי יעשה בשביל שם אדנות הוא שכינה שבגלות כ"י אשר תקותנו היא להושע עמה וזהו הלעולמים יזנח אדני הוא שם אדנות היזנחהו לעולמים לבלתי הוציאו מהגלות זה לא יעלה על לב ולא יוסיף לרצות עוד גם זה א"א כי הלא הוא יתברך אמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וכו' ושב ה' אלהיך את שבותך וכו' וכן בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים וכו' כי אל רחום ה' אלהיך וכו':