Commento su Salmi 78:21

ואש נשקה ביעקב. כמו ובערו והשיקו (יחזקאל ל״ט:ט׳) שהוא ל' היסק ותבערה כדכתיב ותבער בם אש ה':

לכן. אף על פי שאמרו בלבבם:

לכן שמע ה' ויתעבר והוא מה שכתבנו על פסוק וישמע ה' ויחר אפו ובעיני משה רע שה' למה שהשי"ת שומע ומבין כד"א שמעני אדוני לומר כי הוא יתברך למה שהוא רואה מה שבלב על כן ויחר אפו שהבין כי רעה בלבבם על דבר העריות אך ובעיני משה רע שהאדם יראה לעינים היה רע כלומר רע בלבד ולא חרון אף בעצם כי לא ראה רק ענין הבשר וז"א פה לכן שמע ה' ויתעבר לומר שלמה ששמע ה' מה שבלב כאשר הכרחנו ויהיה מעין טרם יקראו ואני אענה שיודעו מה שבלב הוא כאלו שמע מפיהם על כן ויתעבר מה שאין כן משה ועל כן עם היות שאש נשקה ביעקב הם קצה המחנה בתבערת מתאוננים וראו ולא לקחו מוסר ויבכו גם על הבשר על כן גם אף עלה בישראל והוא מה שכתבנו בספר תורת משה כי במתאוננים לא הניח את האף לשלוט בם רק הוא יתברך בעצמו ובבשר הניח גם את האף וזהו וגם אף עלה בישראל:

ויתעבר. מל׳ עברה וזעם:

יעקב, ישראל. כנ''ל פסוק ה' :

לכן - טעם ואש על חרון אף השם, ככתוב: ואף ה' עלה בהם.

ויתעבר. נתמלא עברה וזעם:

נשקה ביעקב. בשי"ן שמאלית לשון היסק והבערה:

ולכן שמע ה' והבין את דבריהם וכונתם, ויתעבר, ותחלה אש נשקה ביעקב שהוא מה שבערה בהם אש ה' ע"י המתאוננים שהיה ג"כ ענין זה בעצמו, היה רק ביעקב שהם הפחותים, כמ"ש ותאכל בקצה המחנה שהם הפחותים, ואח"כ גם אף עלה בישראל שהם המובחרים שבהם, עת שגם הם רבו על הבשר כמ"ש וישובו ויבכו גם בני ישראל לאמר מי יאכילנו בשר, שבכו גם גדוליהם עלה אף ה' שנית בקברות התאוה, וטעם האף לא היה בעבור שהתאוו אל הבשר, רק בעבור. כי לא האמינו באלהים, וחשבו שכחו מוגבל ובעל תכלית, וע"כ לא בטחו בישועתו, והסתפקו אם יוכל להושיע להם על ירושת הארץ:

שמע ויתעבר. בהם, ואש נשקה. חמתו נשקה ביעקב:

(יט) או יאמר וידברו באלהים כו' בשום לב כי אומרו ויאמרו הוא מיותר שאמר אוי למי שכח דבורו לדבר דבר הוא מאת האלהים ומוציא דבורו לדבר נגד האלהים וזהו וידברו באלהים בעזר אלהים שנתן להם דבור ויאמרו היוכל אל כו' כי מאשר נתן בהם כח לדבר היה להם לדעת כי גם ישגיח לערוך שלחן במדבר ומה שאחר פסוק זה על דרך הקודם:

נשקה. מל׳ היסק והבערה:

ואש נשקה. בערה כאש חמתו וכפל הדבר במ״‎ש וכפל עוד לומר וגם אף וכו׳‎:

אף עלה בישראל. כפל הענין במלות שונות:

(יח) או שעור הכתובים מלמעלה וינסו וכו' והוא במה שכתבנו בביאור התורה וזכרנוהו בסמוך כי שתי תאות היו להם אחד עריות כמו שאמרו ז"ל על בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות ב' תאות בשר ועל האחד נאמר וינסו אל בלבבם. והנה לפי זה ראוי לשית לב למה נענשו על המחשבה אחר שלא הוציאו בפיהם ענין העריות והכתוב מורה כי על זה נענשו כמו שאמרו ז"ל בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות ועל כן ויחר אף ה' כו' לכן אחשוב שבכלל הנסיון היה אם ישגיח ה' לדעת מחשבת לבם וזהו וינסו אל בלבבם שהיה ענין תאות עריות אם יתגלה לפניו יתברך ומהשגחה זו יתגלה גם לזולתה אך מה שאמרו בפה לא היה רק לשאל אוכל לנפשם:

נשקה. בערה והנכון בעיני כי זה הפסוק כולל שני דברים דבר תבערה ודבר קברות התאוה ושניהם מקום אחד הוא אלא שעל מעשה הראשון היו מתאוננים רע בערה בם אש קרא אותו תבערה, ועל מעשה השני שהתאוו תאוה ומתו המתאוים קרא אותו קברות התאוה, ומה שאמר בזה הפסוק ואש נשקה ביעקב אמר על דבר תבערה, ומה שאמר וגם אף עלה בישראל על שהתאוו תאוה ושני המעשים היו במקום אחד ועל שניהם נענשו כי היה בהם מיעוט האמנה כי מתאוננים היו שאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו ולא האמינו באל שיתנה להם בלא מלחמה, ושאלת הבשר גם היא מיעוט האמונה:

(טו) ומה עשו להראות פנים לשאלת הבשר אמרו היוכל אל כו' והוא בשום לב אל שינויי השמות שאומר וידברו באלהים ואחר כך אומר היוכל אל אך הנה אלהים שהוא שכינה שמלא כל הארץ כבודה אינו מן התימה תערוך שלחן במדבר כי היא מדה התחתונה וקרובה אל העולמות התחתונים מכל השאר אמנם מדת אל שהיא למעלה בה אמרו שנסתפקו אם השפע הבא ממנו מבלי יתעבה איכותו בהשתלשלו לבא דרך המדרגות בכל מדה ומדה כי אם שכאשר יוצא ממנו יהווה למטה במדבר דברים גשמיים והוא כי גם שלא יבצר שיבא דרך המדרגות על כל זה לא ישמשו המדות שלמטה ממדת אל רק למעבר בלבד לא שיתעבה בכל מדרגה מעין איכותה וזהו היוכל אל לערוך שלחן במדבר וזה אינו כ''כ קשה כי אינו נגד השגחתו יתברך כי אם שהעולם השפל לגשמיותו לא יוכל לקבל שפע עליון מבלי יתעבה ועל כן מעיד הכתוב כי לפי האמת וידברו באלהים לומר מה שוידברו קושי לפי האמת באלהים היה בלבם אלא שלא אמרו אלא היוכל אל לערוך שלחן כו' שלא פירשו רק שבמדת אל הגבוה היה להם הספק היוכל לערוך שלחן שהוא בלי השתלשלות המדרגות כמדובר כלומר כי באלהים שהוא המדה האחרונה לא הסתפקו בה שודאי תוכל לערוך שלחן:

(כ) אך לפי האמת גם באלהים הסתפקו באמרם בלבם הן הכה צור כו' לומר הנה מה שהיה עד כה היה קרוב אל הטבע כי הן הכה צור ויזובו מים שהוא בטבע ולא היה מה שעשה האלהים רק כי במה שזבו מעט צוה את ברכתו לעשות שונחלים ישטופו וכן מודים אנו כי הגם לחם טבעי יוכל תת כי היא ה"א הידיעה כלומר הידוע שהוא גם לחם יוכל להוות כאשר נתן לחם מן השמים אך הספק הוא אם יכין שאר לעמו לכן גם שלא פירשו שמע והבין ה' כי גם באלהים שהוא על ידי השתלשלות שם אלהים הסתפקו והוא כי נגעו בהשגחה לחשוב שיתעלם מבוחן לב מה שמשלים מכוונתם:

(כא) לכן שמע ה' מה שבלבם עם היות במחשבה התעבר ועוד טענה על מה שצירף המחשבה למעשה על כי בא זה נוסף על מה שבתחלה כבר אש נשקה ביעקב ותבער בם אש ה' בהמון העם שהיו כמתאוננים הנקראים עם כאומרו ויהי העם כו' עוד הוסיף עתה שגם אף עלה בישראל שהם אשר הוסיפו ויבכו גם בני ישראל שרדה אותם באף:

(יט) או יהיה אומרו וידברו באלהים כו' שלא היו אומרים אלו לאלו או למשה מי יאכילנו בשר כ"הוידברו באלהים כי עם השכינה ההולכת לפניהם דברו אמרו לה היוכל אל הוא שם אל לערוך כו' הן הכה צור כו' כבסמוך:

(כא) לכן שערכו אל לבם לשאול לשם אלהים על שם אל היוכל כו' שהוא עזות לשאול את קונם עצמו התוכל לעשות שאלתי שמע ה' ויתעבר כי הלא כל השמות אחדות א' המה ואין פירוד חלילה שאל"כ על שאלת בשר לא היה קוצף כ"כ ואש כו' כדלעיל: