Commento su Salmi 78:72

וירעם. כמו שהיה היושר והתמימות בלבבו כן רעה אותם:

וכן היה כי וירעם בזמן הזה כתום לבבו ובתבונתו כפיו ינחם לעתיד לימות המשיח:

ינחם. ינהגם:

כתום לבבו. כפי תמימות לבו ירעה אותם:

וירעם. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים היו"ד בחירק וכן מוכחת מסורת הושע ד' עיין עליה:

בתבונות כפיו ינחם. כנה בתבונות לכפים לפי שרועה הרועה הצאן במקלו בכפיו וצריך שינחם אותם בתבונה וכינה התבונה לכפים ואף על פי שהיא בלב לפי שהם העושות את המלאכה:

(סט) או שיעור הכתובים מעין זה ויבן כמו רמים מקדשו דוגמת הרמים ושמא תאמר והלא גם הוא נחרב לזה אמר כארץ שיסדה לעולם שהוא שיסדה על יסוד אחד שהוא צדיק יסוד עולם:

ובתבונות כפיו. עם כי התבונה היא בלב אמר כפיו לפי שבהם ינהג הרועה ויראה כאלו התבונה בכפיו ודומה לו שכל את ידיו (בראשית מ״ח:י״ד) ור״‎ל שעשה בהשכל וכ״‎ז חוזר לראשית האמרים לומר את כל זה יספרו לבל יאחזו במעשה אבותם שמרו בה׳‎ כ״‎א יאחזו במעשה דוד שזכה למלוכה בעבור כשרון דרכו:

כתם. בכף ובחולם ואחד כתם פרח (ישעיהו י״ח:ה׳) בקמץ חטוף:

(ע) כך ויבחר בדוד עבדוכו' להיות לו יסוד לקיום המקדש ועל כן ויקחהו ממכלאות צאן כו':

(עא) שהוא יסוד לזמן הזה לרעות ביעקב עמו ולעתיד כדי שובישראל נחלתו:

(עב) וכן היה כי וירעם כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם לעתיד והוא כי במלכו בזמן הזה יצטרך לרעותם בחכמת לבו לתומו אשר ישים ה' בתום לבבו בהתבודדו אך לעתיד לא יצטרך לכך כי אם בתבונות כפיו ינחם מעין מלמד ידי למלחמה כי אם שיהיה אז יותר כי את אשר יהיה ראוי לשלוח בו יד הן למות הן ליסורין ידיו מאליהן יתקוממו לעשות ואת אשר יהיה ראוי להיטיב לו ולתת לו מתנות וכיוצא גם הוא יתקוממו לעשות כי אז תמלא הארץ דעה את ה' ומה גם למלך המשיח:

ובתבונות כפיו ינחם. זה רומז שנמצא בידים בינה למעלה מדעת האדם שיכול לכוון כרצון השי"ת בלי דעתו כלל לא יחטיא המטרה, וכמו שנתבאר בחלק ראשון (ליקוטי הש"ס יומא) ובחלק זה (פ' בהעלותך ד"ה אם יהיה) ששבט יהודה מכוון רצון השי"ת שלא מדעת וכעין עובדא דקניא דרבא (נדרים כ"ה.) וכן בגמ' (בבא מציעא צ"ז.) איכסוף לסוף אגלאי מלתא דלמיסר טעונה הוא דנפק ששלא מדעתו כוון לרצון השי"ת.