Commento su Salmi 80:1

אל שושנים. אל ישראל:

למנצח עדות. האמת הוא כמו שכתבנו כי פתיחת המזמורים הם על ענייני הניגון לא נודע היום אצלינו וזה המזמור נאמר על זה הגלות:

למנצח אל שושנים וכו' כוונת אסף לבקש רחמים על הארבע גליות להיות מעיר לעזור על תיקונם אחד לאחד ועל תקותו יתקן הוא יתברך את כל אחד אמר מעתה על כל סוג אחד זמר מיוחד על תיקון גלות בבל אמר למנצח שהוא יתברך יעשה למענו ועל השנית שיהיו שני גואלים מרדכי ואסתר אמר אל שושנים כי כן יתייחסו הצדיקים כמ''ש ז"ל על פסוק ללקוט שושנים ועל יון שהורה הוא יתברך היות עמנו ולא נטשנו בעדות נס שמן המאור אמר עדות כי הוא עדות לישראל ועל תיקון האחרון אמר לאסף מזמור כי אז אל עצמו יהיה מזמור כי יבנה בית שלישי ב"ב ואז מה שזימר הוא עצמו באמרו מזמור לאסף אלהים באו גוים כו' שארז"ל שהוא על שקרח אבי אבותיו יתעתד לשוב לעלות בבטחון השערים שטבעו בארץ ויעלו והמזמור ההוא לא יתקיים רק בשוב ה' את שביתנו בבית האחרון במהרה בימינו על כן אמר לאסף מזמור על תיקון גלות הרביעי:

אל שושנים. על שושנים והוא כלי נגון עשוי בצורות שושנה:

למנצח אל שושנים - או על שנה. אמר רבי מרינוס: כי עדות כמו עדי, דבר נכבד כמוהו ואת נזר העדות.

למנצח אל שושנים עדות לאסף מזמור. פירש בספר ארץ החיים על דרך דודי ירד לגנו ללקוט שושנים בעון בטול תורה בנים מתים וז"ש רועה ישראל כמו גדיים וטלאים קטנים שאינם יכולים לסבול הקור והחום כך קטנים הם ערבים מפי עוללים ויונקים וכו' נוהג כצאן יוסף שהיה מכלכל את אחיו בימי הרעב אעפ"י שגמלוהו רעה וכו' ע"ש ואם נאמר דרך דרש ורמז שתיבת לאסף עולה ג"כ לבאר הענין כמו שמצינו למפרשים לפי דרשתם לפעמים דורשים השם לפי הענין. אפשר להסמיך כאן מה שכתבנו בעניותנו דיש לחקור בזה שהקב"ה שאל ערבון מישראל על התורה ואמרו ישראל בנינו הם ערבים עלינו וכתיב ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני והוינן בה דהערב הוא אם אינו יכול ליפרע מן הלוה והכא יכול ליפרע מן הלוה דבמקום להמית את בניו הערבים ימית הלוה. ותירצנו בעניותנו דהלוה בביטול תורה ומצוה ניצוצי תורתו ומצותיו שלט בהן הסט"א ואם ימית הלוה אינו עושה כלום כי ילך לגהנם או לעונשים מרים אחרים ועדיין ניצוצי הקדושה בסט"א ונמצא שאינו יכול ליפרע מהלוה אך כשימותו בניו קטנים נפשם נקיה וטהורה ואז במיתתם מעלין ניצוצי הקדושה לרוב והוא פרעון גמור וז"ש למנצח לנצח לסט"א אל שושנים בנים קטנים הערבים. וכי תימא מה ערבות הוא זה והלא יכול ליפרע מהלוה. לז"א דע עדות לאסף פירוש אהני מיתת הערבים לקבץ ניצוצי התורה וז"ש עדות לאסף יאספו ניצוצי התורה במיתת בנים קטנים ולכן מזמור לברר ניצוצי התורה ע"י פטירת הבנים קטנים א"נ אפשר במ"ש פרק כל כתבי אין העולם מתקיים אלא בהבל תנוקות של בית רבן וז"ש אל שושנים שהם תנוקות של בית רבן וזהו עדות שלומדים תורה ובזה מתקיים העולם רועה ישראל האזינה לקולם ובזה יתקיים העולם נוהג כצאן יוסף והזכיר זכות יוסף לעורר הרחמים יושב הכרובים צמצם שכינתו כביכול להודיע חיבתן של ישראל הופיעה לרחם על ישראל:

למנצח, מזמור זה יסדוה בני אסף בימי עזרא ונחמיה ששבו מן הגולה ורצו לבנות ההיכל ואויביהם רצו להלחם אתם ולהשבית מלאכתם, והיו אז עניים ומרודים, וידמה שיבתם מבבל נגד שיבתם ממצרים, והמזמור נחלק לג' חלקים, א. מתפלל שיושעו מצריהם החושבים להלחם נגדם, ב. שירחיב גבולם בשלוה ופרנסה, ג. שיקבץ נדחיהם ויעזרם על בנין המקדש, ובכל חלק סיים אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה, ונגד ג' אלה הקדים שלשה תוארים מזמן הקודם:

עדות לאסף מזמור. מזמור של עדות שרמז להם בו שלש גליות והתפלל עליהם שהרי נאמר במזמור זה שלש פעמים השיבנו האר פניך ונושעה ורמז להם בו צרות העתידות לבא להם בימי בית יהוא ממלכי ארם שנאמר (מלכים ב י״ג:ז׳) בימי יהוא כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש:

עדות. מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מ״ב י״א) ור״ל המזמור הזה היה לקשוט ולפאר לאסף: