Commento su Salmi 82:3

הצדיקו. אם זכאי הוא בדינו אל תהפכו דינו לטובה בשביל לשאת פני רשעים:

עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: דתניא ר' יהודה בן אגרא אומר משום רבי מאיר ספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה אמר לו אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל והא טעמא קאמר דאמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב עני ורש הצדיקו מאי הצדיקו אילימא בדינים והא כתיב ודל לא תהדר בריבו אלא צדק משלך ותן לו וכו':
(חולין קלד ע"א)

שפטו. קחו משפטם מהעושקים מהם ממונם:

ושמא תאמרו אם כן על דרך זה גם בבא דין דל או יתום או עני או רש עם איש עשיר טוב להסתלק ממה נפשך אם הם צדיקים בדינם לא ישלמו להם ואם הם חייבים בדין אין להם לשלם ויכבשום לזה אמר שפטו דל הוא החלש בממונו כי מעט לו או יתום וגם עני שהוא ירוד מהדל או רש שאין לו כלום כד"א ולרש אין כל שאם הם צדיקים בדינם הצדיקו כי עתה אומר מה עוד לדיינים לעשות הרי הצדיקו אותי בדין משא"כ אם לא תדונו את הרש הזכאי על שלא תוכלו להצילו מיד רשעים כי אז ישחית נפשו הדל כי יחשוד את הדיינים שנושאים פנים:

(ג-ד)

שפטו - עשו משפט יתום שאין עוזר לו, שלא יוכל לדבר ואלמנה שאין לה בעל הצדיקו, כי הרשעים יעשו להם חמס ואתם נושאים פניהם.

שפטו. לא כן עשו כ״‎א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט:

שפטו דל. בספרים כ"י בפתח כמו השני ואולם לפי המסרה הראשון בקמץ והשני בפתח:

שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו. על דרך ויהי דוד עושה משפט וצדקה בתחילה משפט ואח"כ אם לא היה לו לשלם עושה צדקה ומשלם מביתו וז"ש שפטו ברישא ואח"כ הצדיקו והצדקה מהפכת מדה"ד למדת רחמים וזה רמז עני ורש הצדיקו ר"ת גימטריא אף דע"י צדקה מבטל אף דמהפכת מדה"ד למדת רחמים:

שפטו, כ"ז מדברי האל, נגד הטיית משפט בין שני בעלי דינים אומר שפטו דל ויתום, ומוסיף לאמר עני ורש הצדיקו, שישפטו משפט צדק, שהצדק הוא יותר מן המשפט שישקיף לפי הענין והנדונים:

הצדיקו. כשהיה הצדק עמהם הצדיקו אותם ולא תיראו מהעושקים ולא תשאו פניהם:

שפטו, הצדיקו. ההבדל בין משפט וצדק ידוע בכמה מקומות שצדק מוסיף על המשפט שישקיף על הענין והנדונים, והבדל בין דל ואביון עני ורש, אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, עז''א שפטו דל ויתום, פלטו דל ואביון, שדל הסמוך אל אביון הוא שנתדלדל לגמרי, ואין לו משפט לתבוע דבר רק צריך לפלטו ולהצילו בגופו מיד רשעים, ויש הבדל בין דל ורש, רש מציין שהתרושש מירושתו, שהוא הפך של ירש, ועני מציין הנכנע ובא על צדיקים לרוב, העני שבא למשפט על מה שלוקחים מנחלתו, ישפטו משפט צדק לפנים משורת הדין :

הצדיקו. בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח״‎ז אודיעו שהדין עם שכנגדו:

אני אמרתי. האל"ף בגעיא בס"ס ועיין מ"ש במשלי כ"ו: