Commento su Salmi 86:16

לבן אמתך. בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:

פנה. כאדם הפונה מעסקיו ונותן עיניו בדבר אחר:

כ"א פנה אלי וחנני להצילני מידם אך לא להרע להם והענין אשר לך להאריך להם אחלה פניך תנה עוזך המיוחד לך לעבדך הוא עצור כח לסבול כענין מאמרם ז''ל על גוים ומרקדים כו' הן הן גבורותיו וכן עם כל יחיד או רבים בל אקצוף ואהרגם וכן ניתן לו זה כי על כן התאפק לבלתי הרוג את שאול במערה בקחתו החנית והצפחת ובדואג ואחיתופל באמור אליו הבא על אשת איש כו' ואחר כך לא תצילני על ידי הפיל אותם כי לא אחפוץ בצרת זולתי רק והושיעה למי שבהושעו ידמה אל היותו בן אמתך היא תמר שיותר היתה חפצה ישליכוה לתוך כבשן האש מלבייש את יהודה והוא מ"ש ז"ל ישליך אדם עצמו אל כבשן האש ואל ילבין פני חבירו כי עד היות האש מתחלת בה לא דברה שהוא אצלי שפירשו היא מוצת כד"א ויצת אש בציון מה גם עתה להושע ע''י מיתת זולתי מישראל:

לבן אמתך. ר״‎ל אני מוכנע כבן אמה יליד בית:

לבן אמתך. זכר האם לפי שהיא עיקר היצירה כי גידול העובר בימי יציאתו בבטן האם הוא ושם מתגדל ונוצר זמן הקצוב גם אחר יציאתו ניזון בשדי האם לפיכך טבע האם נקשר בבן יותר מטבע האב כי מעשי האדם הן לטוב הן לרע אע"פ שהם בבחירת האדם לפי למודו יהיו מעשיו ויש בהן קצת גם כן בטבע יצירתו. אמר אני עבדך משני פנים אחד שהרגלתי עצמי בעבודתך ועוד כי היה בטבעי ג"כ כי אמי היתה אמתך: