Commento su Salmi 88:14

ואני אליך. ואני בעוד שאני חי שועתי תמיד אליך ובכל בקר ובקר תפילתי תקדמך כלומר כי תפילתי קודמת לכל עסק שיש לי:

ועוד אני החומר מוסיף ואומר כי מה תשתוחח נפשי ומה תהמה עלי כי הלא לא די שיהיה כל יגיעי על אושר הנפש כי אם גם שכל תפלותי לילה ויום לקוני אינם אלא שלא ירחיקנה הוא יתברך מאתו וכל הגיהנם הראוי לה שמה יתננו לי החומר בעולם הזה להציל אותה וז''א ואני אליך ה' שועתי וגם בבקר תפלתי תקדמך לא שתטיב לי כי אם בשביל הנפש

ואני - טעם בבקר, כי אז יקל מעט מרובי החולים.

ואני. הלא אני שועתי אליך ובכל בוקר תקדים תפלתי לבוא לפניך:

תפלתי תקדמך. תי"ו תפלתי בגעיא בס"ס:

ואני, אבל אני בעודי בחיים הלא אליך ה' שועתי, ולא לפרקים רק בכל בקר תפלתי תקדמך, (מצייר שהדבר הראשון שיבא לפניך בבקר הוא תפלתי) וא"כ למה ה' תזנח נפשי, שבהכרח או שעזבת אותי לגמרי ואינך משגיח עלי כלל ואני תחת המקרה, או שהסתרת פניך ממני לבל אראך, כמשגיח על חברו מציץ מבין החרכים שהוא רואה את חברו ואין חברו רואהו:

(ט) או יהיה ענין הכתובים מעין זה בדרך אחרת ויצדק בו מלת אך קרוב כי לשון אך איננה צודקת בעצם והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כי הקב"ה עם ישראל ידמה לחתן שמביא לארוסתו ב' תכשיטין והארוסה ב' אחרים וכל עוד שהיא שומרת את שלה גם הוא מעמיד לה את שלו כך הקב"ה נתן לישראל חסד ורחמים וישראל שני תכשיטין אחרים והם צדק ומשפט כמה ד"א כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו' לעשות צדקה ומשפט ונעשה האירוסין בארבעתן שנאמר וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וכשאבדו ישראל שני תכשיטיהם נטל הקב"ה את שלו שנאמר אספתי את שלומי כו' את החסד ואת הרחמים עד יתקנו ישראל את שלהם שציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אז יחזיר הוא יתברך את שלו כמפורש במאמרם ז"ל. ונבוא אל הענין והוא כי עגמי נפש בני הגלות החיל הזה המר והנמהר אשר סיבת גלותנו היא שנאת חנם כנודע ע"כ באות נפשם אומרים הלא כל אומתנו מוכנת לקנות שלמות עד השגת נבואה שאשמעה מה ידבר האל ה' וזה בחסד וברחמים מאתו וע"כ רמזם בתארים אלו אל ה' שהם שתי מדות חסד ורחמים כנודע ובמה הייתי משתלם עד הגדר הנזכר הלא הוא כי ידבר שלום דרך כלל אל עמו ואל חסידיו ובזה אל ישובו לכסלה הוא כסילות שנאת חנם ונושע מהגלות כי יתרפא הנגע:

וטעם שועתי - לך לבדך ולא לרופא זולתך.

(י) משיבה רוח הקדש ואומרת מה להם לבקש מאת האלהים יתן להם שלום באופן כי מה זכות יחשב למו במה שהאלהים עושה ואין זה רק שיראה להם כי רחוק הדבר מאד לתקן הם ע"י עצמם והלא יתעו כי אך קרוב ליראיו ישעו אפילו ישע השכינה מהגלות לשכון בארצנו קרוב הדבר ליראיו לעשותו וגם ישועת ישראל רמוזה באמרו בארצנו כמפורש בקודם:

(יא) ואיך הוא קרוב הלא הוא כי הנה חסד ואמת שהם הב' של הקב"ה כי אמת ורחמים אחד הוא נפגשו ונתאחדו להיות לישראל מאתו יתברך כשצדק ושלום שהם שתים של ישראל נשקו ונדבקו כי משפט הוא שלום כמה ד"א אמת ומשפט שלום שפטו כו':

(יב) ולכן יראיו יתברך זאת יעשו שאמת מארץ תצמח כי יעסקו בארץ בתורת אמת וגם יעשו צדקה העולה היא השמימה כמאמר מונבז אני גנזתי למעלה שנאמר וצדק משמים נשקף:

(יג) וע"י עשותם שתי אלה גם ה' יתן הטוב מאוצרו הטוב מן השמים על מה שצדק משמים נשקף וארצנו שאמת ממנה תצמח תתן יבולה וע"י ברכה הזאת יהיה שלום מאליו ע"י מעשיכם ולא תשאלו מה' כי ידבר שלום:

(יד) ועי"כ תשכון כבוד בארצנו כי צדק לפניו של כבוד הנזכר יהלך משמים עם השכינה שעלתה גם היא שם וישם לדרך פעמיו הכבוד הנזכר לבא לשכון בארצנו כי אין מעכב כי השלום ישנו גם הוא: