Commento su Salmi 89:10

בשוא גליו. בהנשא גליו:

אתה. עד עתה דיבר על העליונים, כי הוא מושל עליהם ועתה מדבר על התחתונים הגאים והחזקים מן הברואים הנוראים: ופירוש גאות הים. שהמים גבוהים על הארץ כמו שפירשנו במזמור ל"ג: ואמר אתה מושל כי המים בגאותם היה טבעם לצאת על הארץ והאל מושל עליהם ועצר אותם ושם להם חול גבול:

והוא כי הנה אתה מושל בגאות הים הוא שרו של ים שעל כרחו ראה וינוס ויבקע הים לא נאמר אלא ויבקעו המים מלמד שכל מימות שבעולם נבקעו ונתפרסם בכל העולם כי מעשה אלהים הוא שהכניע את השר ומזה הוכר בעולם כי גם בשוא גליו הוא בכל עת שגלי הים בזעף כנודע מרז"ל לשטוף את העולם והם נוחים בחול שעל שפת הים נודע על ידי מה שמשלת בשרו של ים כי גם בשוא גליו אתה הוא שתשבחם ותשקיטם כי המושל בשר הוא המושל גם בגליו והים הגשמי:

תשבחם. תשקיעם ותשפילם כמו משביח שאון ימים (לעיל סה):

תשבחם. תשפילם כמו משביח שאון ימים, ומשתתף עם שבח שגדרו שמשביח הדבר ומטיבו כמ''ש לקמן (קי''ז א') :

אתה - הזכיר דברי השמים והקדושים ולא יבינו רק החכמים לבדם ועתה שב להזכיר גבורתו בדברים הנראים והוא הים.

בגאות הים. בחוזק הים וגאונו:

אתה, מתחיל לבאר שני הדברים האלה שהזכיר, איך יתגלו ע"י שני ההנהגות האלה הנקראים בשם חסד ואמונה בעולם התחתון, נגד ההנהגה הפלאיית שהזכיר בפסוק ח' שנעשית ע"י סוד קדושים, אמר, אתה מושל בגאות הים, שבעת קריעת ים סוף התגאה הים לעבור גבולו בעת הוליכו ה' ברוח קדים עזה כל הלילה, שבעת הסער דרך הים להתגאות ולעבור גבולו, ואתה משלת עליו אשר בשוא גליו, בזה עצמו שהתנשאו גליו וכמ"ש וברוח אפיך נערמו מים, עי"ז בעצמו אתה תשבחם ונצבו כמו נד נוזלים וקפאו תהומות וישם את הים לחרבה:

אתה תשבחם. תשפילם וכן (משלי כ״ט:י״א) וחכם באחור ישבחנה (וכן לעיל סה) משביח שאון ימים:

בשוא גליו. בהתרומם והוא כמו בנשוא חסר פ"א הפועל:

בשוא - בהתרומם.

בשוא. בהתרומם גליו אתה תשקיעם ותשפיל׳‎:

אתה תשבחם. תשקיעם, ואפשר שאמר זה על קריעת ים סוף, או אמר כי כן יעשה בכל זמן, או פירושו בהתרומם גלי הים שידמה שיצאו לחוץ ליבשה כשיגיעו לשפה תשקיעם:

תשבחם - תשקיטם, כמו: משביח.

אתה - יתכן היות טעם תשבחם, בעבור ישראל הים.

וטעם דכאת כחלל רהב – הם מצרים, והטעם אנשי רהב.