Commento su Salmi 89:25

ואמונותי. החסד הי' מתחלה לדוד כשבחרו למלך, והאמת אחרי כן שיקיים לו דברו שהבטיחו להיות מלך הוא וזרעו עד עולם:

ובכל זאת לא אנכה מזכיותיו כ"א אמונתי שאמרתי לו ומדת חסדי שהוא בתורת חסד בלי נכוי שכר עמו ולא להיותי אני המכתת צריו ונוגף אויביו ימעט גדר רוממות מלכותו על כי לא לו מתייחס הנצחון כי אדרבא ובשמי תרום קרנו כי שמי נקרא עליו והוא מאמר רבי שמואל בר נחמני כי משיח הוא משלשה שנקראו בשמו של הקב"ה שנאמר זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו שעי"כ אני דבק בו ומרוממו עד בלי די:

ואמונתי - הטעם לא יתפרדו מעליו, ובעבור שנקרא: בשמי תרום קרנו.

עמו. יהיו תמיד עמו:

ואמונתי וחסדי עמו, ויהיה עמו בין אמונתי מה שאעשה לו ע"פ מעשיו, ובין חסדי מה שאעשה לו מצד בחירתי אותו בלא השקף על הזכות, וע"י שידעו הכל שהוא מושגח מאתי, בשמי תרום קרנו, כי יראו ששמי נקרא עליו וייראו ממנו:

ובשמי. שיהא שמי בעזרתו כלומר שיזכור שמי, והוא שמו ושמו הוא:

(כד) או יאמר ענין מאמרם ז"ל על פסוק וירד העיט על הפגרים כו' כי דוד שנקרא עיט במלכו רצה לכלות כל המלכיות אלא שלא הניחו אברהם וזהו וישב אותם אברם ויהיה כמבואר אצלנו כי אברהם בירר לנו את המלכיות במקום גיהנם ואיך נשתעבד למלכיות אם היה הרגם דוד אך אם לא נתקיים לו בזמן מלכותו יתקיים לעתיד לבא וזה יאמר הנה וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף כי בשני סוגים אלו נכללו כל המלכיות:

ובשמי. בעזר שמי:

(כה) אך לא יחוש כעת כי הנה אמונתי שאהיה נאמן במאמרי על העתיד וחסדי עמו כ"א לא עשיתי לו בזמן הזה אעשה לעתיד כי בשמי תרום קרנו שהוא כאשר יהיה שמי שלם בד' אותיות שהוא בהנקם מעמלק כנודע על פסוק כי יד על כס יה אז תרום קרנו של דוד הוא מלך המשיח: