Commento su Salmi 90:12

למנות ימינו כן הודע. כאשר בתחלה הודע בעולם את מנין ימינו ארוכים וכיון שנאריך ימים נוכל לקנות לב ונביא בתוכם לבב חכמה, ונביא לשון הבאה, (וי"א למנות ימינו כן כמנין כ"ן שבעים שנה ונמות לפי שיעור ימינו שהן מעט כן תייסר אותנו וכן ויודע בהם אנשי סוכות) (שופטים ח׳:ט״ז) (סא"א):

וְנָבִא לְבַב חָכְמָה: אמר רבי אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים אטו חכם לאו נביא הוא הכי קאמר אע"פ שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול וכו':
(בבא בתרא יב ע"א)

למנות. למנין ימינו כמה הם שנודעים לך כך הודיע אותם לנו ואז נביא לב חכמה כלומר נביא חכמה בלבנו ונשתדל יותר בחכמה כשנדע קצנו ויתן לפרש כי על הגלות אמר כי דברי דניאל סתומים הם וגם המלאך אמר לו שיסתום מה שהיה מבין ממנו. ואמר הודיענו מתי יבא הנביא לישראל כמו שכתוב הנה אנכי שלח לכם את אליהו הנביא כי אז יהיה לנו לבב חכמה כמו שכתוב:

למנות ימינו כו' אחרי אומרו כי גם שהוא יתברך קיצר ימי בני האדם למען החי יתן אל לבו כי עתיד למות ויירא מן החטא ויתקן מעשיו אך עם היות שאדם ילוד אשה קצר ימים על כל זה הוא שבע רוגז ועל כן לבו בל עמו להתיצב בדעתו לתקן את אשר עותו וגם יבהלהו להרהר אחר מדותיו יתברך ולבלתי התמיד במעשה הטוב כי יראה רשע יאריך ימים ושנות צדיק קצרי יד אמר עתה הנה משתי הטענות האלה תקן נא אלהינו הא' ואנו נתחכמה על השנית והוא כי כל רעת האדם הוא שישכח המות כי מי יתן והיה מעלה על רוחו אחרי יודעו כי ימי שנות אדם ע' שנה שיתן אל לבו להיות מונה והולד ונותן אל לבו קרבת מיתתו כי בהגיעו לארבעים יתן אל לבו כי לא נשאר לו כי אם שלשים וישקיף כי חלף הרוב ובהגיעו לחמשים ידאג כי לא נשארו רק עשרים ויפשפש במעשיו ועד"ז שנה שנה יהיה הולך וזוכר ושב ומתקן וז"א למנות ימינו כן שהוא להיות מונה שהוא כן כשיעור הנ"ל הוא שבעים שנה הודע לבני אדם שתשפיע בו ידיעה למנות כך גם שלא ידע כי בכל יום הוא מעותד למות זה יספיק כי על ידי כן ונביא אנחנו מעצמנו לבב חכמה כי נביא על ידי כן גם את היצר הרע המכניס בנו רוח שטות אל חכמה ודעת עם היצר הטוב וז"א לבב שהם הב' יצרים שיהיו אחדים ביראת ה' היא חכמה כמ"ש ז"ל על אברהם שאפילו היצר הרע שלו היה נאמן לה' שנאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך שהוא על ידי היות המות תמיד נגד עינינו שעל ידי כן לא נטפל רק להשכיל להיטיב ולבלתי הרהר בצדיק ורע לו ורשע וטוב לו כי הרהור קרבת המיתה ויראת הדין וחשבון לא תניחנו להתרחק מן ה' ולהרהר אחר מדותיו כי נחוש על הדין כי קרוב הוא. או יאמר כי קו לקו על ידי מה שלמנות ימינו תודיענו כמפורש ימשך קו לקו כי ונביא מעצמנו לבב חכמה להשכיל כי גם בכל יום מעותד למות כמאמרם ז"ל על משנת שוב יום אחד לפני מיתתך שהקשו וכי יודע האדם מתי ימות אלא ישוב בכל יום שמא ימות למחר:

ונביא. מל׳ הבאה:

למנות. שיעורו, הודע למנות ימינו כן שנביא לבב חכמה, וזה א' משמושי הוי''ו :

למנות - כדרך הודיעני ה' קצי, תן לנו לב לדעת למנות ימינו. והטעם: שנדע שמספרם מעט יהיה, ונביא בקרבינו, או בנו לבב חכמה.

למנות. לפי מנין ימינו שהם קצרים כן הודע נא דרכיך ר״‎ל לפי ערך מעט השנים כן תרבה לנו חכמה לדעת הכל במעט זמן ואז נביא גם אנו לבב חכמה ר״‎ל אם תתן בנו הרבה חכמה אז נחשוב לתור ולחפש בה לבוא אל תוכן עומק הדבר:

והנה נביא – כמו: ומה נביא לאיש.