Commento su Salmi 91:16

ארך ימים. בעולם הזה אשביעהו אורך ימים, ובעולם הבא:

ועל חיי אמר אורך ימים אשביעהו ועל בני אמר ואראהו בישועתי והוא כי על מי שיש לו בנים נאמר לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער כמפורש במקומו נמצא כי ישועת ה' לו על ידי בניו מאויביו בב"ה של מעלה וזהו ואראהו בישועתי:

ארך - מספר ימיו אמלא והפרד כבודו מעל גופו.

אשביעהו. יהיה שבע מהם לגודל הריבוי:

אראהו בישועתי. שתהיה נפשו נושעת לפני או כולו לעולם הבא. או פירש בישועתי. ימי הישועה בבוא מלך המשיח כלומר אם ימות זה החסיד אראהו בישועתי כשאושיע ישראל מהגלות כי אחייהו בתחיית המתים שתהיה בעת הישועה. וראה והבן כי כל זה המזמור שהוא בהבטחת החסיד אינו כולו אלא בהצלת הניזקים וכן קראוהו רבותינו ז"ל שיר של פגעים וזה סוד גדול למבינים:

(טו) או יאמר יקראני כו' ענין הכתוב אצלנו על פסוק להנחיל אוהבי יש כו' והוא כי הנה כאשר יהיה צדיק בעל יסורין מה יעשה הוא ית' לבל יחשד בעיני כל רואיו פן אינו צדיק רק לעיני ההמון שעל כן יסורין באים עליו הלא הוא כי יענהו בכל עתות בצרה והוא מאמר הגמרא כי רבה ורב חסדא תרווייהו רבנן חסידי הוו מר מצלי כו' בבי מר סמידא לכלבי ובבי מר גושקרא לאינשי לא שכיח אלא דלאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא וכבר כתבנו במאה שערים כי אין אומרו במזלא כפשוטו כי הכל בידי שמים כו' והנה נינקוט מיהא מהקדמת הגמרא באמרם תרוייהו רבנן חסידי הוו מר מצלי כו' כי לבל יאמר איש כי אשר ידוכא ביסורין אולי לא צדיק הוא על כן ראיה על צדקתו גלוי לכל הוא דמצלי ואתי מיטרא כי תפלתו נשמעת וזה כתבנו שהוא ענין מקרא שכתוב אני אוהבי אהב כו' כאשר כתבנו בארוכה במקומו. כלל הדברים כי כוונתו ית' לעשות מהפירות קרן קיימת לעולם הבא. ונבוא אל הכתובים שאנו בהם שאומרים גם הם ענין זה יקראני כו' שאומר אשר בי חשק שהוא צדיק דבק בי הנה יהיה מובטח שאפלטהו וגם אשגבהו על צריו כאשר ידע שמי כמדובר בקודם וגם יקראני ואענהו שתפלתו נשמעת תמיד כענין מר מצלי ואתי מיטרא אך לא אבטיחהו שיהיה עשיר כי אם שגם שאשמע תפלתו יהיה בצרה כענין ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על כל העולם ונענה ועם כל זה לא השיגה ידו פת לחם שעורים רק חרובין והטעם כי עמו אנכי בצרה בעצם בהיותו בצרה כי הוא לטובתו כי יעמוד לימין אביון וכענין ויהי ה' את יוסף ויהי בצרה כי ויהי בבית אדוניו המצרי וזהו עמו אנכי בצרה. או שעור התיבות עם שיקראני ואענהו בהתפללו על הכל עם כל זה עמו אנכי בצרה כי דיו לעבד להיות כרבו כי שכינה בגלות כביכול וזהו עמו אנכי בצרה כלו' כביכול אני והוא שוים בבחינת צרה כאחת ולא מבלי היות לי להשפיע בו טובה אני מניחו בצרה כי אם אחלצהו ואכבדהו בעושר וטובה כי יש לאל ידי כי לי הכל:

אראהו בישועתי - הטעם שיהנה מזיו שכינה וזאת היא ישועת השם באמת, או רמז לימות המשיח.

ואראהו. בעיניו יראה בימיו תשועת ה׳‎:

(טז) אלא שעל ידי הניח אותו בצרה ואני עמו יזכה שאורך ימים אשביעהו שהוא על ידי היות לו צרה בעולם הזה ישבע בטוב העולם הבא אז יותר שהוא בעולם שכלו ארוך ועוד שנית כי ואראהו בישועתי והוא כי כל המצטער על גלות שכינה או סובל יסורין כמוה רואה בנחמתה כמאמר הכתוב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה וזהו ואראהו בישועתי שהוא בישועה שלה בעצמה שיזכה לשוש אתה בנחמתה וישועתה: