Commento su Salmi 93:1

ה' מלך. יאמרו לעתיד:

ה'. כל אלה המזמורים עד לדוד מזמור הם עתידים על ימות המשיח וכאשר השלים בזה המזמור כי אז יכירו כל העולם כי הוא מלך על הכל ולא יתגאו בני אדם לפניו כמו שאמר נבוכדנצר אעלה על במותי עב אדמה לעליון ושאר מלכים ואז יכירו הכל כי לא ילבש מלכות גאות כי אם האל לבדו ולו לבדו המלוכה ואז ותאזר עוז:

ה' מלך גאות כו'. דרך המלך שבמלכו מראה שפלות וגומל חסדים לעם לשיקבלוהו עליהם כד"א היום תהיה עבד לעם הזה כו' אמר כי לא כן מלך מלכי המלכים כ"א כאשר ה' מלך אז גאות לבש וגם אין גבורתו כגבור בבני אדם שלא יתהלל חוגר כמפתח כ"א לבש ה' עוז מעת התאזר ועם כל גאותו וגבורתו סובל העולם גם בהיות בלתי עושי רצונו כי אף לעומת גאותו וגבורתו תכון תבל בל תמוט וע"כ צריך לסבול והאריך מפני תקון העולם:

התאזר. מל׳ אזור וחגורה:

גאות, עז. עי' מ''ש מיכה (ה' ג', ישעיה י''ב ה') :

ה' מלך גאות לבש - בעבור היות משפט המלכים ללבוש בגדי מלכות אמרו דרך משל, כי השם גאות לבש פועל עבר כמו אהב וכאשר לבש השם העוז התאזר כמתאזר להראות כחו ותהיה מלת עז משרתת עם לבש ועם מלת התאזר.

ה׳‎ מלך. בימי המשיח יאמר הנה ה׳‎ מלך ולבש גאות להתגאה על הכל:

ה' מלך גאות. ס"ת גימטריא משיח בן דוד עם הכולל דכשיבא משיח יתוקנו כל העולמות ואז גאות גימטריא קדוש שיומשכו מוחין דאבא קדש. ור"ת גימטריא גן ע"ד באתי לגני ורבינו האר"י זצ"ל כתב גאות לבש הוא אותיות גואל שבת בזכות שבת תבא הגאולה ודברי רבינו הם דברי חז"ל במדרש אין ישראל נגאלין עד שישמרו את השבת שנאמר בשובה ונחת תושעון ואפשר לתת טעם דרך דרש לפי פשוטו דכיון דשומרין את השבת שמירה מעולה א"כ הם מודים שהקב"ה ברא העולם והוא מלך העולם ואין עוד מלבדו ומאחר שכן דכ"ע דיליה יכול למחול לכל עון ולכל חטאת וז"ש ה' מלך גאות לבש גואל שבת כמ"ש רבינו האר"י ז"ל דכשנשמור שבת יבא הגאולה כי אז לבש ה' מדת רחמים כי בשמירת שבת עז התאזר גימטריא תרי"ג כאלו קיים תרי"ג מצות:

ה' מלך, גם סימן זה נמשך למה שלמעלה, שמדבר מהנהגת ה' את עולמו שהוא בשני מיני הנהגות, בהנהגה הקבועה הטבעיית, ובהנהגה הנסיית ההשגחיית שהיא לפי השעה והצורך, והנה ההנהגה הטבעיית נקראת בכתבי הקדש בשם עז, כי שם עז מציין כח עז מתמיד בלתי מתמוטט, שכן הנהגת הטבע היא עומדת בעז ה' כל ימי עולם בלא שינוי, והנהגה הנסיית נקראת בשם נאוה, כי בה יתגאה על חקי הטבע ויתנשא עליהם (כמ"ש תעוז ידך תרום ימינך למעלה פ"ט כמש"פ שם) ואמר גם בעת אשר ה' מלך ולבש גאות, היינו שיתנשא לעשות נפלאות ולשדד חקי הטבע, לאמר לשמש דום, לים התבקע, לצור הוצא מים, וכדומה, יצייר זה כלבוש, שיתראה לבריותיו כלובש גאות לאמר אני אמלךוך אהרוס אשדד חקי הטבע ובכל זאת בעת ההיא עצמו לבש ה' גם עז אשר התאזר, הוא מנהיג ג"כ הנהגה הטבעיית הקבועה שנקראת עז, ואף תכון תבל בל תמוט וולא ימוטו החקים הקבועים שבם יסד ארץ ומלואה, ומבואר מן השכל כי הנהגת הטבע הקבועה, לה יתר שאת מן הנס שהוא רק לפי שעה, שהנהגת הטבע הקבוע מודעת עוזו הגדול איך שהתבל נכונה על עמודי החקים האלה לעד לעולם, אבל הנס אין בו עז שהוא רק לפי שעה, ולא תוכל לומר שיש גבורה יתירה במ"ש לים שיתיצבו כמו נד נוזלים בעת יצ"מ, ממה שאמר לים בעת הבריאה שירדו מימיו אל המורד אחר ששניהם נעשו בכח ה', וגם הטבע הוא נס קבוע, והנס הוא אטבע ארעיית, רצוני, שאם נקרא זאת בשם נס מה שנעשה הדבר לא מצד כח עצמו רק מצד דבר ה' וכחו, תהיה הטבע נס קבוע, שכח הטבע אינה מעצמה רק דבר ה' הנצב בה ויעמידה על אופן זה, ואין הבדל בינה ובין הנס רק שבהטבע העמיד כח זה לעולם ובהנס העמידו רק לפי שעה, ואם נקרא זאת טבע מה ששם ה' את הכח המניע הדבר אל פעולתו בו בעצמו, יהיה גם הנס טבע ארעיית, שגם בהנס שם ה' טבע זו לפי שעה, שבעת קי"ס שם ה' טבע המים שיעלה למעלה, וא"כ פעולת הנס קלה מאד נגד פעולת הטבע, כמו שקל יותר לישא משא כבד שעה אחת מלשאתו שנים רבות, אולם בכ"ז נמצא גאוה יתירה וגבורה עצומה בפעולת הנס, ע"י שבעת הנס לא יתבטל גם פעולות הטבע הכוללת, כי ידוע שכל חלקי המציאות דבוקים וקשורים יחד, עד שכל תנועה הנולדת באחד מחלקי המציאות תסבב או תסובב מכל התנועות הנעשות במציאות בכללו, עד שנדמה את המציאות בכללו (כמאשין) הבנוי בחכמה באופן שהגלילים מסבבים את האופנים, והאופנים מסבבים את השלבים, והשלבים מסבבים את המכונות, והמניע הראשון הוא כח הקיטור המניע את (מאשין) בכללו, ואם יבא איש אחד ויחזק בכח באחד מן האופנים או הגלילים ויעכב פעולתו, אז יסבבנו בכחו תנועה נגדיית, אז או שכח הקיטור המניע את המכונה הכללית יתגבר על כח האדם ולא יצלח להעמיד את המכונה, או אם כחו יגבר על כח המניע, בהכרח תשבת המכונה בכללה ממלאכתה הכללית, ולפ"ז אם היה הנס בהעמדת תנועת המציאות כולו וביטול הטבע בכללה היה זה דבר קטן בערך ה', אחר שהוא המניע הראשון המניע את הכל ובידו להניע כמו שירצה, אולם אחר שהנס הוא תמיד ענין חלקי, למשל שיבטל תנועות המים וטבעם, או כח האש וטבעו, ויתר המציאות נשאר על טבעו והולך כדרכו, עד שצריך לסבב בידו האחת את התנועה הכללית של המערכה בכללה שהולכת כדרכה תמיד, ובידו האחרת צריך הוא לעכב את תנועה החלקית של פרט אחד מן המציאות להוליכה לצד אחר, ושבכ"ז לא תבוטל המכונה בכללה, והטבע והעולם ילכו כדרכם, זה פלא גדול ונס להתנוסס, וז"ש שבעת אשר ה' מלך וגאות לבש שהוא בטול תנועת החלק מן המציאות, בכ"ז לבש ה' ג"כ עז אשר התאזר, והראה כחו ותעצומו במה שאף תכון תבל תמוט, שהעמדת החלק לא תעכב מרוצת הכלל ומהלכו:

אף תכון תבל. במלכו תשמח הארץ:

ותכון תבל בל תמוט. כי לא יהיו שם עוד מרגיזי הארץ כי לא תהיה עוד מלחמה:

וטעם אף תכון תבל – כי בגאות השם וכוחו עמדה בתוך הגלגל הגדול, כנקודה בתוך עגולה ולא תמוט.

לבש ה׳‎ עוז. לבש כח והתאזר בו ר״‎ל עתה הראה כוחו:

אף תכון תבל. שמוסיף שפע בקיום המצות בכל העולמות הגם דבשביל הקבלה לבד בל תמוט מתקיים העולם כמ"ש התוספות פ"ק דע"ז וכ"ש שבקיום המצות רב יוסף עוד שפע ובהכי ל"ק קושית הרב פרח מטה אהרן בתשובות ח"א סימן מ"ז על התוספות וכמ"ש בדרושים בס"ד ובזה ימחה זכר עמלק ויהיה שמו וכסאו שלם וז"ש נכון כסאך מאז מעולם אתה. ועד"ה אפשר לרמוז גאות לבש גואל שבת והטעם לבש ה' שיומשכו ל"ב נתיבות חכמה ע"י הבינה ש' שורקת כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בפסוק יושב בשמים ישחק וזהו לבש ה' לב ש' ע"י דבשמירת שבת כאלו קיים תרי"ג מצות עז התאז"ר גימטריא תרי"ג. נכון כסא"ך גימטריא מאין שרומז לכתר ועל ידי זה תבא הגאולה ויהיה שפע להעמיד העולם בקדושת שבת אף תכון תבל בל תמוט נכון כסאך ורמוז שפע אוא"י ושפע מהכתר כדבר האמור:

אף תכון. אז יכירו הכל כי אף העולם אתה הכנת לבל תהי נוטה לפול: