Commento su Salmi 94:16

מי יקום לי. זכות מי יעמד לנו בין המריעים הללו:

מִי יָקוּם לִי: והיכן משה קבור בחלקו של גד דכתיב וירא ראשית לו וגו' ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין אותן ארבעה מילין מי הוליכו מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל והקדוש ברוך הוא אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און וכו':
(סוטה יג ע"ב)

מי. וזה לאות ולעד כי האל רואה הכל הרי הבטיחנו ואף גם זאת בהיותם באץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכן אמר המשורר מי היה קם בעבורי כנגד מריעים ומי היה מתייצב בעבורי כנגד פועלי און לולי ה' עזרתה לי והוא קם כנגדם שלא היה בהם כח לכלותי אף שהיה ברצונם לעשות:

ובאה רוח הקדש בשמו יתברך כאלו הוא יתברך המדבר ואומר מי יקום לי כו' לומר כל זה שנאמר עד כה שצריך תשובה בישראל ויסורין למרק אשמותם כדי שאל נקמות יופיע הוא כי מי יקום לי שעל ידי זכותו אקרב יום נקמות עם היות בישראל מרעים ומי מצדיקים יתיצב לי עם היות בישראל פועלי און על כן צריך יסורין ותשובה כמדובר:

מי יקום לי עם מרעים, מי יתיצב לי עם פועלי און. פועלי און הם יותר ממרעים, שהם הפועלים האון בפועל, כמ''ש תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און, שהמרעים יעשו בסוד והפועלי און ברגש ובפרהסיא, וההתיצבות בא תמיד על מקום שצריך להתחזק בכח כמ''ש (ישעיה ג' י''ג ובכ''מ), ומוסיף גם אם יקום עם מרעים שאין רעתם גלויה כ''כ בפועל, מי יתיצב בשבילי עם פועלי און שרעתם גלויה ויצא לפועל, וצריך התיצבות נגדם למלחמה :

מי - המשורר יספר כי היה בצרה גדולה עם הרשעים שיעלוזו לצרתו. והטעם: מי יעמד עמי, או בעבורי.

מי יקום לי. מי הוא המקים אותי בהלחמי עם מרעים הלא אין לאל ידי:

(טז-יז) מי יקום לי, שיעור הכתובים כמעט שכנה דומה נפשי לאמר מי יקום לי עם מרעים, ר"ל כמעט התיאשתי מכל ריוח והצלה, ונפשי שכנה דומה, דוממת וחושבת לאמר מי יקום לי עם מרעים לולי ה' עזרתה לי, שבדרך הטבע (אם לא יבא לי עזר בדרך נס מה') א"א כלל שאנצל, כי מי מבני אדם יקום לי עם מרעים, מי יעזר לי ומי יתיצב עמי להלחם כנגדם, כן שכנה נפשי דוממת ומחרשת בתכלית היאוש, אבל בעת, אם אמרתי מטה רגלי, שנדמה לי שכבר מטה רגלי ונפלתי, אז חסדך ה' יסעדני, התעורר מדת חסדך לסעד אותי והצלתני מיד מרעים בחסדך:

עם. פירושו כנגד כלומר כאילו נלחם עמהם להפר עצתם:

(ח) או יאמר בינו בוערים כו' לומר הלא קצתם ביסורין ותשאלו נקמות מהמצרים אתכם הנה זאת עשו ותבא שאלתכם והוא בינו הבוערים אשר בעם בינו בבינת התורה וכסילים אשר תשנאו דעת מתי תשכילו אותה כי זכות תורה היא תעמוד לכם והוא מאמר רעיא מהימנא עצמו על מאמר הנביא הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור שהוא כי בהיות עוני מזכיות יבא על זכות תורה כמה ד"א יששכר חמור גרם שיהיה רוכב וסומך על זכות תורה:

(ט) כי אשר התרעמתם מהגוים אינו כלום כי מה שדברו רעה הנוטע אזן הלא ישמע ואשר עשו רעה היוצר עין הלא יביט:

(י) ומה שאיני מוכיחם לא מהעדר השגחה חלילה כי היוסר גוים כפרעה וזולתו הלא יוכיח לפחות שהוא גדר קל ממוסר אך אין זה רק מהעדר זכותם ואשר אמרתי שהזכות אשר תעשו הוא עסק התורה הלא שתי טענות הן אשר תתנצלו בהן אחד כי דעה חסרתם להשיג חכמת התורה כי רבה היא מאד שינת כי יסוריכם מעכבים אתכם ומה גם בהיות בגליות על כן על האחד אני אומר כמתמיה המלמד אדם דעת לומר האם אדם הוא המלמד ליגע בתורה דעת שלא יעצר כח להקנות בכם דעת קדושים כלומר הלא אנכי ה' המלמד דעת ליגע בתורת אל ולא אדם כי על כן אמרו יגעת ומצאת האמן:

(יא) ועל היסורין ומה גם כי התורה היא אחד מהדברים שאין באים אלא על ידי יסורין והלא יתחמץ לבב אנוש לומר למה יעשה לחושק בתורה ליסרם בחסרון כיס ושאר יסורין ושמעתא בעיא צילותא אך הוא מאז"ל שאמרה תורה לפני הקב"ה כתיב בשמאלה עושר וכבוד למה בני עמים א"ל שלא יניחו התורה ויעסקו בדברים אחרים וזה יאמר פה הנה ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל כי כל יצר מחשבות אדם הם הבלי העולם כמשא ומתן ושטופו של ממון:

(יב) על כן אומרת רוח הקדש אשרי הגבר אשר תיסרנו יה שהוא בזמן הגלות ששם י"ה נפרד מו"ה שדיו לעבד להיות כרבו שעל ידי יסורין יכנע ויהביל עניני העולם ועל ידי יסורין אלו ומתורתך תלמדנו שהיא תורה ביסורין ולא אמר ותורתך שהיה נראה כלה ואי אפשר כי אם מקצתה:

(יג) ושמא תאמר כי הלא לעומת זה אמרו רז"ל שהתורה מגינה מן היסורין וכל העוסק בתורה יסורין בדלין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף לזה אמר הן אמת כי התורה היא להשקיט לו מימי רע הם ימי יסורין שהיו בו מתחלה שעל ידי התורה בדלין ממנו כי תועיל לו להשקיט לו מימי רע אך לא מיד כי אם עד יכרה לרשע שחת הוא יצר הרע כמד"א צופה רשע לצדיק שאמרו רז"ל שאומרו רשע הוא היצר הרע על דרך זה אומר מתי יהיה ההשקט מימי רע היסורין הלא הוא עד יכנע יצרו כ"כ על ידי התורה עד יכרה לו שחת יפול בה ולא יקום ומאז ישקוט מן היסורין . ובמדדש רבה אשרי הגבר כו' אמר ר' אלכסנדרי אין לך אדם שאין לו יסורין ואשריו של מי שיסורין באין עליו שנאמר ומתורתך תלמדנו ע"כ. ויראו דבריו משוללי הבנה כי מאמרו אין אדם בלא יסורין יראה שהכל מאושרים ואיך יוצא בלשון יחיד ואמר ואשריו כו' וגם היכן אושרו ואיך לומד מאמרו ומתורתך תלמדנו. אך פירושו בכתוב הוא כי הנה יסורין כוללים לא יחסרו מכל אדם כי אדם לעמל יולד וגם לספק צרכיו וחלאים כוללים המתרגשים דרך כלל והנה על זה אין אושר מיוחד כי אם לכל אחד לפי ענינו אך אשרי הגבר אשר מלבד היסורין הכוללים יסורין עודפים באים עליו ביחוד מה שאין כן לזולת העם כי אשריו ומה יהיה האושר לזה הלא הוא שיזכה לתורה והוא יתברך ישפיע בו למוד תורתו:

(יב) עוד יתכן בביאור הכתוב שאומר מאמרם ז''ל בתת הפרש מה בין יסורין של תוכחות על עון ליסורין של אהבה ואומרים יסורין של עון הם כשיש בהם ביטול תורה ויסורין של אהבה כשאין בהם ביטול תורה וזה אחשוב יאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה באי אלו יסורין אמרתי כשמתורתך תלמדנו שאין בהם ביטול תורה. או דרך אחרת מה שידענו כי אחד מהג' דברים שהן על ידי יסורין היא התורה יאמר מאושר הוא אשר תיסרנו יה בהיות הריוח שעל ידן ומתורתך תלמדנו כי היא אחד מג' דברים שנתנו על ידי יסורין:

(יג) ועוד כי גם יסוריו לא יתמידו כי אם אדרבה תועיל התורה להשקיט לו מימי רע הם יסורין שבדלין ממנו ולא בלבד מיסורין שעל ידי בלתי בעלי בחירה כי אם אפילו אם רשע עומד לנגדו שלהיותו בעל בחירה קשה מאד לינצל ממנו כנודע עם כל זה ישקיטנו ה' עד יכרה לרשע שכנגדו שחת והוא מאמר שלמה כמפורש אצלנו במקומו בני אל ילוזו מעיניך כו' אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא כי גם מרשעים בחיריים ינצל ע"י עסק התורה כמפורש שם איך יצילנו מבעל בחירה:

(יד) כי לא יטוש כו' זולת הכתוב למעלה בדרך הראשון יאמר הלא התלוננתם כי אל נקמות יופיע להשב גמול על גאים כי רבה רעת הגאים אשר היינו בגלות ביניהם אלמנה וגר יהרוגו כו' עמך ה' ידכאו כו' והנה אמרתי כי לא מהעדר השגחה אני שותק רק על העדר זכותכם והדבקו בתורה ותעמוד לכם כמפורש עד כה אמר עתה הנה כלל הדברים הוא כי לא יטוש ה' את עמו ישראל וגם נחלתו זה ירושלים ובית המקדש כד"א כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ואמרו רבותינו ז"ל מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים והוא יתברך נחלתו גם היא לא יעזוב אך שימו לבבכם כי הנה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה שהוא כי ציון פדיונה הוא דין ובמשפט להפדות כי היא לא חטאה אך שביה הם ישראל צריך בתורת צדקה כי אינן ראויים כי חטאתם מנעו הטוב מהם:

(טו) ואומר הוא יתברך כי עד זמן שהצדק שאין להם זכות לישראל בדין כי אם בצדק עד שהצדק ישוב ויהיה משפט שיעשה תשובה עד שיהיו ראויים ליגאל במשפט ואחריו של תשובה זו הנקראת משפט יהיו גם כן כל ישרי לב הם אשר היו ישרי לב ולא הוצרכו לעשות תשובה עד הזמן ההוא:

(טז) מי יקום לי עם מרעים הם האומות ההם שגליתם אצלם זכות מי יעמוד אצלי על כן צריך תשובו עדי כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כו' אין זכות כי גם שיהיה זכות קצת צדיקים מי יתיצב לי עם היות בישראל פועלי און:

(טו) או יאמר כי עד צדק כו' כי הנה הוא יתברך תלה גאולתנו בצדקה ומשפט כד''א כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' לעשות צדקה ומשפט למען הביא כו' שהוא הטוב המקווה וכן הנביא דבר וארשתיך לי בצדק ובמשפט והנה הצדק משמים נשקף כי זכות צדקה רבה בישראל כאשר הביא מונבז ראיה מפסוק זה לומר שהוא גנז למעלה אך משפט איננו ועל כן הגאולה תלויה עד יעשו משפט ויעלה זכותו השמימה עם הצדק והוא מאמר הנביא והוסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד שיהיה פירושו כי החלו לעשות משפט והיה זכותו עולה ואחר כך ביטלוהו והוסג אחור וצדקה מרחוק תעמוד כו' על כן וירא ה' וירע בעיניו כי אין משפט ובזה יאמר כי עד צדק ישוב משפט כי המשפט ישוב למעלה עד הצדק אשר משמים נשקף ואחריו גם כן כל ישרי לב סובלי יסורין הנז' למעלה ועד הזמן ההוא מי יקום לי כו' כבקודם.

או יאמר כי אמרו רבותינו ז"ל כי בבריאת אדם צדק היה אומר יברא שעושה צדקות שלום אומר אל יברא שעושה קטטות נמצא שעם היות צדק לא יחוייב שלום אבל במשפט הראוי יש שלום כד"א ומשפט שלום שפטו ואומר על המשפט איש על מקומו יבא בשלום אמר כי המשפט לא היו עושים אותו עד שלום כי אם לא היה שלם רק שב עד גדר צדק שעדיין יש קטטות וישרי לב אשר ישרם מגיע אל חסידות שב אחריו של צדק בלבד שהוא לאחור.

(טז) ועל כן מי יקום לי עם מרעים כי אלו אין זכותם מספקת נגד המרעים: