Commento su Salmi 96:1

שיר חדש. מזמור זה על העתיד וסופו מוכיח כי בא לשפוט את הארץ, בכל מקום שיר חדש על העתיד:

שירו. יאמר איש לאחיו שירו לה' שיר חדש שקבץ אתכם מבבל ואמר חדש כלומר שתתחדשו לו שיר זולתי המזמורים והשירים הנכתבים וכפל עוד:

שירו לה' שיר חדש כו' הנה כל המזמורים האלו ידברו על הגאולה העתידה ב"ב ולבא אל ענין הכתובים נזכירה מאמר הנביא כי בימים ההם לא יאמרו אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם מכל הארצות כו' והוא כי הטובה העתידה גדולה על כל הקדומות באופן כי לא נצטרך לשורר ולזמר על התשועות הישנות ולהזכיר השירות הקודמות כי אם השיר חדש בלבד כי הוא יהיה כ"כ גדול כי הוא לבדו שקול כנגד כל הקודמים וזה יאמר שירו לה' שיר חדש כי החדש שהוא על החדוש יספיק וראו נא גדלו כי הלא יספיק לשישוררו כל הארץ והוא כי נסים שביציאת מצרים לא היו רק במצרים וכן בכל מקום שנעשה בו נס לישראל היה מקום פרטי אך אשר לעתיד יהיו נסים כוללים בכל הארץ כמה ד"א ונתתי מופתים בשמים ובארץ השמש יהפך כו' שהם דברים כוללים וגלויים בכל הארץ באופן יאות ישירו כל הארץ על הדבר העתיד וזהו שירו לה' כל הארץ. או יאמר הלא אמרתי שירו לה' שיר חדש והלא גם שירת הים היה חדש בזמנו ושירת דבורה וכל שיר מהט' שקדמו לזה ומה ענין הפרש החדוש הזה שיהיה לעתיד ועוד כי גם שירת הים וזולתה גם כן לה' הלא הוא שירו לה' כל הארץ שהוא כי אז יהיה דבר חדש עצום מאד לכבוד ה' והוא כי בשירת הים הן אמת שנתפרסם שמו יתברך אך לא נתקדש הכל כי מצרים נשארה בטומאתה וכל ארצות כל העמים עובדי כוכבים גם הן כי על כן גם אויר ארץ העמים הוטמא אך לעתיד שאת רוח הטומאה יעביר ה' מן הארץ ותקדש המלאה לה טומאה אין ערוך אל מעלה זו וזהו שירו לה' לומר מה שתשירו הוא אמור לה' כל הארץ צודקת ונאותה לה' ובכלל הדבר יהיה כי כל הארץ ישובו עד ה' ויהפכו כלם שפה ברורה לקרא כלם בשם ה':

שירו לה' שיר חדש - פעמים, והטעם תמיד.

שירו לה' שיר חדש. אפשר חדש בגימטריא שי"ב גימטריא י"ב צרופי הויו"ת המאירים בי"ב חדשים ואפשר דהלוקח שחד דפוגם בא' דאחד כמ"ש הרב כתנות אור שהוא חד ופוגם בא'. הוא פוגם בהם אותיות שחד גימטריא שי"ב. וכבר כתב הרב זרע ברך ששולט עליו קליפת ריב והוא בר"ת ראשיה בשחד ישפוטו וא"ש ההי"ב:

שירו מספר תחלה (בסימן זה ושאחריו) השגחת ה' באמצעות הטבע שיעשה נסים נסתרים ויסדר את הטבע באופן מסכים לתשועת ישראל ולהצלחת עבדיו ואוהבי שמו, ואמר שירו לה' שיר חדש, כי העכו"ם היו יודעים שה' הוא הסבה הראשונה וקראו לו אלהא דאלהיא, רק שלא האמינו שהוא אינו דומה כפועל אחר, שאחר שפעל את מעשהו אין העשוי נתלה עוד בהפועל ונסתלקו ידי הפועל ממנו, למשל העושה מורה שעות, אחר שעשהו הוא סובב על אופניו וגליליו מעמצו, לא כן אצל ה' שהוא עודנו מסבב ועוסק במעשיו בכח שאין לו תכלית, וקיום הבריאה היא בריאה מתמדת, וכל המציאות לתלוי מכחו שאם יסלק רגע ידיו ממנו ישוב הכל אל האפס, וא"כ העכו"ם היו משוררים לו שיר ישן, על שהיה הסבה הראשונה להמציאות בראשית קדומים, ואתם תשירו לו שיר חדש, כי הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, וזאת שנית שירו לה' כל הארץ לא כמו עד עתה שרובי ההמון עם מן העכו"ם כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ויחסו כל הבריאה לכוכבים ומזלות:

שירו לה' שיר חדש. לחזק, וזה המזמור חברו כשהעלה הארון מבית עובד אדום עם מזמור הודו לה' קראו בשמו אלא שיש ביניהם שינוי מעט וחדש בזה שיר חדש לפי ששנה אותו בזה הספר על קיבוץ גליות:

כל הארץ - כל יושבי הארץ, וכל הארץ באו מצרימה.

כל הארץ. כל יושבי הארץ: