Halakhah su Esodo 12:2
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
Questo mese è per voi il capo dei mesi, esso dev’essere per voi il primo tra i mesi dell’anno.
משנה תורה, הלכות קידוש החודש
חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח יד) "עלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" וְנֶאֱמַר (שמות יב ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הֵם שְׁנֵי הַחַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב":
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בן איש חי
כתבו הפוסקים (טור או"ח תיז): הטעם דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח (ראש חודש), מפני דארו רבותינו ז"ל (פרד"א, פרק מה), דשלש רגלים נתנם הקב"ה לישראל על שם אבותינו; והיה רוצה ליתן י"ב ראשי-חדשים להיות מועדים ורגלים גמורים, על שם י"ב שבטי ישראל; ואחר שחטאו ישראל בעגל, הפסידו דבר זה. ולכך, הנשים שלא חטאו בעגל, הם זכו לר"ח יותר מן האנשים, ולכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה בר"ח אלא רק אוכל- נפש בלבד, עד כאן דבריו. ובזה יובן בס"ד הכתוב בקהלת ז', פסוק כח: "ואשה בכל אלה לא מצאתי, לבד ראה זה מצאתי". פרוש – "בכל אלה" הוא עוון העגל שאמרו (שמות לב, ח) "אלה אלהיך ישראל" - לא מצאתי חטא לאישה, ולכן "לבד ראה זה מצאתי", פרוש, ראשי-חדשים שהם מספר "זה", אשר מקודשים ע"פ הראיה; וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה כ, א) על הפסוק (שמות יב, ב): "החדש הזה לכם ראש חדשים" - אמר לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה: כזה ראה וקדש - מצאתי להנשים חלק בו יותר מן האנשים. ובזה יובן הטעם מה שאמר הכתוב (משלי יב, ד): "אשת חיל עטרת בעלה", הואיל וזכתה בר"ח שהוא ראש ועטרה לחדש, כך תהיה עטרת בעלה. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב (תהלים קיח, כב): "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פנה", פרוש, האישה נקראת "אבן" כי היא קרקע עולם; כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד, ב); "מאסו הבונים" - החכמים שנקראים "בונים", כמו שאמרו (ברכות סד, א) אל תקרי "בניך" אלא "בוניך", והיינו שתיקנו כל יום ברכה, לברך "שלא עשני אישה"; אך באמת "הייתה לראש פנה", כי זכתה לראש-חודש, מה שלא זכו לו האנשים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
משנה תורה, הלכות קידוש החודש
וְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת מְעַט אוֹ יוֹתֵר מְעַט מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְהִיא הַנִּקְרֵאת שָׁנָה מְעֵבֶּרֶת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ב) "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לְשָׁנָה וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy