Halakhah su Salmi 29:1
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
Un salmo di David. Ascrivi al Signore, o figli della potenza, ascrivi al Signore gloria e forza.
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין
בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִימֵי הֶחָג הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל מוּסַף הַיּוֹם. בָּרִאשׁוֹן מִימֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים כט א) "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים". בַּשֵּׁנִי (תהילים נ טז) "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים" וְגוֹ'. בַּשְּׁלִישִׁי (תהילים צד טז) "מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים". בָּרְבִיעִי (תהילים צד ח) "בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם" וְגוֹ'. בַּחֲמִישִׁי (תהילים פא ז) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ". בַּשִּׁשִּׁי (תהילים פב ה) "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ" וְגוֹ'. וְאִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶן יִמּוֹטוּ יִדָּחֶה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחזור ויטרי
כט.
וכי פסע שלש פסיעות נפיל על אפוה ומצלו אצלויי. תנו רבנן מניין שאומרי' אבות. שנ' (תהילים כ״ט:א׳) הבו לי"י בני אלים. ומניין שאומרי' גבורות שנ' (שם) הבו לי"י כבוד ועוז. ומניין שאומרי' קדושת השם שנ' (ישעיהו כ״ט:כ״ד) והקדישו את קדוש יעקב. וכת' וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח. ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכת' (ישעיה י) השמן לב העם הזה וגו'. ולבבו יבין [ו]שב ורפא לו. אי הכי לימ' רפואה אחר תשובה. לא סלקא דעתך. דכת' (שם כה) וישוב אל י"י וירחמהו וגו' אלמא בתר תשובה (רפואה) סליחה. ומאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי. כת' קרא אחרינ' (תהלים קב) הסולח לכל עונייכי הרופא תחלואיכי הגואל משחת חייכי. למימר[א] דגאולה ורפואה בתר סליחה. אלא הא כת' ושב ורפא לו. ההיא רפואה לא' דתחלואים היא אלא דסליחה היא. ומה ראו לומר גאולה בשביעית א"ר חייא בר אבא מתוך שישר' עתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמ' מר בשישי קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא. מלחמה נמי מתחלתא דגאולה בשביעית מיהא הויא. ומה ראו לומ' רפואה בשמינית א"ר אחא ואיתימ' ר' לוי מתוך שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומ' ברכת השנים בתשיעית. א"ר אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים. דכת' (שם) שבור זרוע רשע וגו'. ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות אחר ברכת השנים שנ' (יחזקאל ל״ו:ח׳) ואתם הרי ישר' ענפיכם תתנו (ופרי) [ופריכם] תשאו לעמי ישר' כי קרבו לבא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים דכת' (ישעיהו א׳:כ״ה-כ״ו) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגייך ואסירה כל בדילייך וכת' (שם) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינים וכולל זידים עם המינים שנ' (שם) ושבר פושעים וחטאים יחדיו. וכיון שכלו המינין (מתרומות) [מתרוממות] קרנות צדיקים שנ' (תהילים ע״ה:י״א) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים שנ' (ויקרא י״ט:ל״ג) מפני שיבה תקום וסמיך ליה וכי יגור אתך גר והיכן מתרוממות קרנות צדיקים בירושלים שנ' (מפני שיבה תקום) (תהלים קכ ב) שאלו (את) שלום ירושלים ישליו (אוהבייך) [אהביך]. וכיון שבאו לירושלים בא דוד. שנ' אחר ישובו בני ישר' ובקשו את י"י (אלקיכם) [אלהיהם] ואת דוד מלכם (ונהרו) [ופחדו] אל י"י ואל טובו באחרית הימים. וכיון שבא דוד באתה תפלה. שנ' (ישעיהו נ״ו:ז׳) והבאתי[ם] אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי. וכיון שבאת תפלה באת עבודה. שנ' עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באת הודאה. שנ' (תהילים נ׳:כ״ג) זובח תודה יכבדנני. ומה ראו לומ' ברכת כהנים אחר הודאה. שנ' (ויקרא ט׳:כ״ב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת ולומרה מקמי עבודה מי כת' לעשות מעשות כת' ולומרה בתר עבודה הכת' זובח תורה יכבדנני [ומאי חזית] דסמכת (מהאי) [אהאי] סמוך אהאי מסתברא עבודה והודא' חדא מילתא. ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים שנ' (במדבר ו׳:כ״ז) ושמו את שמי על בני ישר' ואני אברכם וברכה דהק' שלום היא שנ' (תהילים כ״ט:י׳-י״א) י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום. ומיכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא. דא"ר אלעזר מאי דכת' (שם קו) מי ימלל גבורות י"י וגו' למי נאה למלל גבורות י"י למי שיכול להשמיע כל תהילתו אבל לאחר סיום י"ח ברכות אם בא להרבות בתפלה קודם שיאמר יהיו לרצון אמרי פי הרשות בידו ובלבד שלא יקבע ברכה לעצמו. ושנו רבותינו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. וכן בסוף כל הברכות כולן שואל מעין כל ברכה וברכה:
וכי פסע שלש פסיעות נפיל על אפוה ומצלו אצלויי. תנו רבנן מניין שאומרי' אבות. שנ' (תהילים כ״ט:א׳) הבו לי"י בני אלים. ומניין שאומרי' גבורות שנ' (שם) הבו לי"י כבוד ועוז. ומניין שאומרי' קדושת השם שנ' (ישעיהו כ״ט:כ״ד) והקדישו את קדוש יעקב. וכת' וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח. ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכת' (ישעיה י) השמן לב העם הזה וגו'. ולבבו יבין [ו]שב ורפא לו. אי הכי לימ' רפואה אחר תשובה. לא סלקא דעתך. דכת' (שם כה) וישוב אל י"י וירחמהו וגו' אלמא בתר תשובה (רפואה) סליחה. ומאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי. כת' קרא אחרינ' (תהלים קב) הסולח לכל עונייכי הרופא תחלואיכי הגואל משחת חייכי. למימר[א] דגאולה ורפואה בתר סליחה. אלא הא כת' ושב ורפא לו. ההיא רפואה לא' דתחלואים היא אלא דסליחה היא. ומה ראו לומר גאולה בשביעית א"ר חייא בר אבא מתוך שישר' עתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמ' מר בשישי קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא. מלחמה נמי מתחלתא דגאולה בשביעית מיהא הויא. ומה ראו לומ' רפואה בשמינית א"ר אחא ואיתימ' ר' לוי מתוך שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומ' ברכת השנים בתשיעית. א"ר אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים. דכת' (שם) שבור זרוע רשע וגו'. ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות אחר ברכת השנים שנ' (יחזקאל ל״ו:ח׳) ואתם הרי ישר' ענפיכם תתנו (ופרי) [ופריכם] תשאו לעמי ישר' כי קרבו לבא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים דכת' (ישעיהו א׳:כ״ה-כ״ו) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגייך ואסירה כל בדילייך וכת' (שם) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינים וכולל זידים עם המינים שנ' (שם) ושבר פושעים וחטאים יחדיו. וכיון שכלו המינין (מתרומות) [מתרוממות] קרנות צדיקים שנ' (תהילים ע״ה:י״א) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים שנ' (ויקרא י״ט:ל״ג) מפני שיבה תקום וסמיך ליה וכי יגור אתך גר והיכן מתרוממות קרנות צדיקים בירושלים שנ' (מפני שיבה תקום) (תהלים קכ ב) שאלו (את) שלום ירושלים ישליו (אוהבייך) [אהביך]. וכיון שבאו לירושלים בא דוד. שנ' אחר ישובו בני ישר' ובקשו את י"י (אלקיכם) [אלהיהם] ואת דוד מלכם (ונהרו) [ופחדו] אל י"י ואל טובו באחרית הימים. וכיון שבא דוד באתה תפלה. שנ' (ישעיהו נ״ו:ז׳) והבאתי[ם] אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי. וכיון שבאת תפלה באת עבודה. שנ' עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באת הודאה. שנ' (תהילים נ׳:כ״ג) זובח תודה יכבדנני. ומה ראו לומ' ברכת כהנים אחר הודאה. שנ' (ויקרא ט׳:כ״ב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת ולומרה מקמי עבודה מי כת' לעשות מעשות כת' ולומרה בתר עבודה הכת' זובח תורה יכבדנני [ומאי חזית] דסמכת (מהאי) [אהאי] סמוך אהאי מסתברא עבודה והודא' חדא מילתא. ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים שנ' (במדבר ו׳:כ״ז) ושמו את שמי על בני ישר' ואני אברכם וברכה דהק' שלום היא שנ' (תהילים כ״ט:י׳-י״א) י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום. ומיכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא. דא"ר אלעזר מאי דכת' (שם קו) מי ימלל גבורות י"י וגו' למי נאה למלל גבורות י"י למי שיכול להשמיע כל תהילתו אבל לאחר סיום י"ח ברכות אם בא להרבות בתפלה קודם שיאמר יהיו לרצון אמרי פי הרשות בידו ובלבד שלא יקבע ברכה לעצמו. ושנו רבותינו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. וכן בסוף כל הברכות כולן שואל מעין כל ברכה וברכה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy