Kabbalah su Isaia סו:24

ועל דא כתיב, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. אשר פשעו בי, לא כתיב, אלא הפושעים בי, דלא בעאן לאתבא, ולאתנחמא על מה דעבדו. אבל כיון דאתנחמו, הא מקבל לון קב"ה.

וע"ד כתיב, ונטמתם בם בלא א', דלא אשתכח אסוותא לגעוליה, ולא נפיק ממסאבותיה לעלמין. ווי לון, ווי לנפשייהו, דלא יתדבקון בצרורא דחיי לעלמין, דהא אסתאבו. ווי לגרמייהו, עלייהו כתיב כי תולעתם לא תמות וגו', והיו דראון לכל בשר. מאי דראון. סרחונא. מאן גרים ליה, ההוא סטר דאתדבק ביה.

ג"ע למטה כדקאמרן. ג"ע למעלה, לנשמתן של צדיקים גמורים, להיות נזונין מאור הגדול של מעלה. גיהנם למטה, לאותם הרשעים שלא קבלו ברית מילה, ולא האמינו בהקב"ה ודתו, ולא שמרו שבת, ואלו הם עכו"ם, שנדונים באש, שנאמר מהאש יצאו והאש תאכלם וגו'. וכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו'.

אבל יקומו ליום הדין, ויקומו לתחיית המתים, ועליהם נאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגו'. ועליהם נאמר והיו דראון לכל בשר. מה דראון, דיי ראון, שהכל יאמרו דיי בראייתם, ועל הצדיקים שבישראל נאמר, ועמך כלם צדיקים וגו'. (ע"כ מדה"נ).

כמה דתנינן, כל פקודי אורייתא, מתאחדן בגופא דמלכא. מנהון ברישא דמלכא, ומנהון בגופא, ומנהון בידי מלכא, ומנהון ברגלוי, ולית מאן דנפיק מן גופא דמלכא לבר. ובגין כך, מאן דפשע בחד פקודי אורייתא, כמאן דפשע בגופא דמלכא, כמה דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ממש. ווי לחייביא, דעברין על פתגמי אורייתא, ולא ידעין מאי קא עבדין.

נפקין מתמן ושטאן בעלמא, וחמאן באינון גופין דחייביא, בההוא עונשא דילהון, דכתיב, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. מאי לכל בשר. לאינון שאר גופין דבסחרנייהו, והא אוקמוה. ולבתר משטטי ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין, ובני מרעין, ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון, ותבין ואמרין ליה למשיחא.

ומאן דאתמנע מפריה ורביה, כביכול, אזעיר דיוקנא דכליל כל דיוקנין, וגרים לההוא נהר דלא נגדין מימוי, ופגים קיימא קדישא בכל סטרין. ועליה כתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ודאי, דא לגופא. ונשמתיה לא עייל לפרגודא כלל, ואטריד מההוא עלמא.

בשעתא דדיינין ליה בההוא עלמא, מסתכלן בעובדוי, אי הוה פגים רזא דברית קדישא דחתים בבשריה. והשתא פגים ארונא דיליה בהאי. האי לית ליה חולקא בצדיקייא. מסתכלן ביה, ודיינין ליה, ומפקי ליה לבר מכללא דאדם. כיון דאפקי ליה מכללא דאדם, אפקי ליה מכללא דכלהו אחרנין, דאתעתדו לחיי עלמא, ויהבי ליה לההוא סטרא דלא אתכליל ברזא דגופא דאדם. כיון דאתמסר לההוא סטרא, ווי ליה, דאעלין ליה בגיהנם, ולא נפיק מניה לעלמין. ע"ד כתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'. אינון דאשתארו מכללא דאדם.

וכל אינון חייביא דתמן, סחרין לההוא גופא, ומכריזי עליה, דא איהו פלניא חייבא, דלא חייש ליקרא דמאריה, כפר ביה בקב"ה, וכפר בכל אורייתא כלא, ווי ליה טב דלא יתברי, ולא ייתי לדינא דא, ולכסופא דא, הדא הוא דכתיב, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. כי תולעתם לא תמות, מן גופא. ואשם לא תכבה, מן נשמתא. והיו דראון לכל בשר, והיו די ראון, עד דכל חייבין דגיהנם דתמן, יימרון, די ראיה דא.

תאנא, א"ר יוסי, מאי דכתיב אני יי'. אני יי': עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא. אני יי' עתיד להפרע מן הרשעים לעתיד לבא. אינון דכתיב בהו הפושעים בי. כתיב אני יי', וכתיב אני אמית ואחיה. אעפ"י שאני במדת הרחמים, הרשעים הופכים אותי למדת הדין. דתניא, שם מלא: יי' אלהים. זכו יי', ואי לאו אלהים. א"ר שמעון, חייבין עבדי פגימותא לעילא. מאי פגימותא. כמה דאוקימנא פגימותא ממש, והא אתמר.

ת"ח, זמין קב"ה לאנהרא לון לצדיקיא לעלמא דאתי, ולמיהב לון, אגר חולקהון, אתר דעינא לא שלטא, למיקם עליה. כד"א עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. וכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. וכתיב ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. זכאין אינון צדיקיא, בעלמא דין ובעלמא דאתי. עלייהו כתיב צדיקים לעולם יירשו ארץ. וכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
סליק פרשת בראשית

וְכָל אֵלּוּ הַמָּדוֹרוֹת, אֵשׁ אוֹכְלָה דוֹלֶקֶת לַיְלָה וָיוֹם לְנַפְשׁוֹתָם שֶׁל רְשָׁעִים. יֵשׁ מִי שֶׁנִּקְרָא רָשָׁע, וְנִידּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם י''ב חֹדֶשׁ. רָשָׁע גָּמוּר שֶׁאֵין לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָּה, אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְנִידּוֹן לְעוֹלָם בַּגֵּיהִנֹּם. רַבָּנָן אָמְרֵי, רָשָׁע נִידּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. רָשָׁע גָּמוּר, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁהִרְהֲרוּ לַעֲֹשוֹת תְּשׁוּבָה, וּמֵתוּ. אֲבָל אִם לֹא הִרְהֲרוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם הַפָּסוּק אָמַר, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגו'.

מַאי טַעְמָא, דְּתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוּדָא, מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֵט אֶת הַדְּמוּת. וּמְנַדִּין אוֹתָם בָעוֹלָם הַבָּא, וּמִתְמַעֲטִין מַעֲשֵׂיהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַעֲלֵיהֶם כְּתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת. שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם בְּרִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם בְּמָקוֹם אַחֵר.

וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, נָפְקִין, וְחָזָן חַיָּיבַיָא דְּטָרְדִין לוֹן בַּגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי. מֵאֵיזֶה מָקוֹם יָצְאוּ. תָּאנֵי רַבִּי בָּא, מִגַּן עֵדֶן שֶׁל מַטָה. וְלָמָּה, לִרְאוֹת לָרְשָׁעִים. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, סָלֵיק לוֹן לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, בְּכָל שַׁבַּתָּא וְשַׁבַּתָּא, וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.