Kabbalah su Numeri 13:23

לדון בחנק. זרקא, תמן קו, י' כריכא ביה, וקו, ו' דאתפשטא מניה. ביה תפיס לסמאל, וישאוהו במוט בשנים. מאי מוט דההוא רשע. אדם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מ"ה, וד' אתוון ידו"ד, הרי תשעה וארבעים, כחושבן תשעה וארבעים אתוון, דאינון בשית תיבין דיחודא עלאה, ובשית תיבין דיחודא תתאה, דאינון ו' ו', והאי וישאוהו במוט בשנים, בפרודא מנייהו, בלא א' באמצע ו"ו, דלית יחודא לסטרא אחרא, אלא וישאוהו במוט בשנים, סמאל ובת זוגיה, עולם הנפרדים.

וגם במשנה יש לשון תרגום, וגם תרגום השבעים. כלים (פי״ז מ׳ ט״ז), והאסל שיש בו בית קבול מעות, ופירש הערוך (ערך אסל) מוט. וישאוהו במוט מתרגמינן באסלא והוא בתרגום יונתן בן עוזיאל (במדבר י״ג כ״ג). הרי ששנה התנא בלשון המשנה לשון תרגום במקום שיש לשון המקרא ושם (פ׳ כ״ג מ׳ ב׳) וטפיטן של סוס, וכתב שם רב האי גאון בפירושו לסדר טהרות (הנדפס במשניות דפוס ווילנא) וז״ל: א״ד וטויטוואן כך פירשו שבעים זקנים חטובות אטון מצרים (משלי ז׳ ט״ז) ופי׳ בטיית זילוי״, וכן בריש פ״ב דעוקצין זתים שכבשן בטרפיהן, ופירש הר״ש והרע״ב, עלה זית תרגום טרף זיתא. והרבה מלות ארמיות נמצאות במשנה גסטרא (כלים פ״ד מ״ב) מלטימיא (אהלות פי״ז מ״ג) ועוד, מפני שהיה רגיל על לשונם.

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, דא סמאל, מת מעקרו וישאוהו במוט בשנים. לא יומת על פי עד אחד, דלא יהא ליה חולקא באל אחד.