Liturgy su Isaia 4:2

צמח, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא צמח וסימן צמח צדיק עיש. הנה צמח אותיות מצה שיאיר מאור המצח העליון, גם צמח עולה מספר לקח ולז״א כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם, כי היסוד נקרא טוב, נתתי לכם להשפיע לכם, לכן תורתי שהיא בסוד יסוד דחכמה אל תעזובו, גם צמח במלוי צד״י מ״ם חי״ת עולה תרב כמספר זרעו לכם לצדקה, כי ע״י היסוד זרעו לכם לצדקה, הַמַּלְכוּת שנקראת צדקה, וכן אמר דוד הע״ה שֶׁהוּא סוד הַמַּלְכוּת תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י, תֶּרֶב הוא היסוד שנקרא צמח שֶׁהוּא מספר תֶּרֶב, בו תלויה גדולתי ולז״א פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ, היא הַמַּלְכוּת, וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ, וְעַל־יְדֵי היסוד שֶׁהוּא רַבַּ֬״ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה, שתתעשר מן היסוד גם תעשרנה רמז למספר העשר שֶׁתִּהְיֶה שלימה בעשר ספירות, פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים יסוד דאימא, מָ֣לֵא מָ֑יִם מ״ד ומ״ן, תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם מספר מ״ה וב״ן, כִּי־כֵ֥ן מספר מאה תְּכִינֶֽהָ, פירוש שֶׁתִּהְיֶה שלימה בי״ס שכל אחת כלולה מעשר הם מאה, הרי היסוד נקרא צמח וז״ש (ישעיהו ד׳:ב׳) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵל׃ והכונה שיתוקן היסוד תיקון גמור ויתעלה במעלה גדולה ויאיר אור גדול, וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ היא הַמַּלְכוּת, יהיה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, ולכן המשיח נקרא צֶמַח, דִּכְתִּיב (בזכריה) הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה, כי בתיקון היסוד יבא משיח צדקינו בב״א:

אָֽנָּא יְהֹוָה, לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, הַגְדֵּל חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְקַיֵּם לָנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: (ויקרא כ״ו ד׳) וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ וְקַיֵּם בָּנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: (ישעיהו ד׳ ב׳) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ וְנֶאֱמַר: (ישעיהו ס״ה כ״א) וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃ וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי עָמוֹס נְבִיאֶךָ: (עמוס ט׳ י״ג) הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכׇל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃ וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃ וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל נְבִיאֶךָ: (יחזקאל ל״ו ל׳) וְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃ וְנֶאֱמַר: (יחזקאל מ״ז י״ב) וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לׇחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים והיו [וְהָיָ֤ה] פִרְיוֹ֙ לְמַאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃