Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Ester 9:25

וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּלֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃

E presentatasi (Ester) al re, questi ordinò, malgrado il (già spedito) dispaccio, ch'il reo disegno che aveva fatto contro i giudei ricadesse sul suo capo; ed egli e i figli suoi furono impiccati sul patibolo.

איכה רבה

מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי ה' לֹא צִוָּה, מִי צִוָּה, הָמָן צִוָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צִוָּה, הָמָן צִוָּה לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צִוָּה, אֶלָּא (אסתר ט, כה): יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ וגו'. מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשָּׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ל, טו): רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, לֹא יָצָאת טוֹבָה לְעוֹשֵׂה רָעָה, וְרָעָה לְעוֹשֵׂה טוֹבָה, אֶלָּא טוֹבָה לְעוֹשֵׂה טוֹבָה וְרָעָה לְעוֹשֵׂה רָעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ג, לט): יְשַׁלֵּם ה' לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ. מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, דַּיּוֹ שֶׁהוּא חַי, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיּוּתְךָ בְּיָדִי וָחַי, וְאַתָּה מִתְאוֹנֵן. אָמַר רַבִּי הוּנָא יַעֲמֹד כְּגִבּוֹר וְיוֹדֶה עַל חֲטָאָיו וְאַל יִתְאוֹנֵן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַה יִּתְאוֹנֵן עַל חֵי הָעוֹלָמִים, אִם מְבַקֵּשׁ הוּא לְהִתְאוֹנֵן גֶּבֶר עַל חֲטָאָו. רַבִּי אוֹמֵר בְּנֵי תּוּרְעֲמָנִין, אָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ הוּא מִתְרַעֵם לְפָנַי וְאוֹמֵר (בראשית ג, יב): הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי. אַף יַעֲקֹב כֵּן, אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא מִתְרַעֵם וְאוֹמֵר (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'. וְאַף בָּנָיו כֵּן, אֲנִי עוֹסֵק לָבוּר לָהֶם לֶחֶם קַל כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא אֶחָד מֵהֶן גּוֹסֵא וְדוּלַרְיָיא אוֹחַזְתּוֹ, וְהֵן מִתְרַעֲמִין לְפָנַי וְאוֹמְרִים (במדבר כא, ה): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. אַף צִיּוֹן כֵּן הִיא (ישעיה מט, יד): וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אסתר רבה

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ וגו' כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן (אסתר ג, יב), כְּתִיב (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וגו', פַּרְעֹה צִוָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [הוא] לֹא צִוָּה, אַתְּ מַה בְּיָדָךְ (איכה ג, לז): מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי ה' לֹא צִוָּה, וּמַה צִּוָּה (שמות ו, א): כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וְכֵן הַוַּת לֵיהּ. וְעוֹד (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. וְדִכְוָותֵיהּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן, הוּא צִוָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צִוָּה, הָמָן צִוָּה לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וַה' לֹא צִוָּה, וּמַה צִּוָּה, יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ, וְכֵן הַוַּת לֵיהּ, וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. כְּתִיב (משלי יז, יט): מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֵּשׁ שָׁבֶר. הַמַּגְבִּיהַּ פִּתְחֵי פִּיו וּמוֹצִיא דְבָרִים שֶׁלֹא כַּהֹגֶן מִפִּיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ, וּבַקְּדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ נִתְבַּשֵּׁל, וְכֵן בְּיִתְרוֹ הוּא אוֹמֵר (שמות יח, יד): כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

קוהלת רבה

חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל, זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁאָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', בּוֹ יִפּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. דָּבָר אַחֵר, חֹפֵר גּוּמָּץ, זֶה הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. בּוֹ יִפּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, כה): יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה וגו'. וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, זוֹ דִּינָה, כְּשֶׁהָיוּ אָבִיהָ וְאַחֶיהָ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יָצְאָה לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, גָּרְמָה לְעַצְמָהּ שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי שֶׁנִּקְרָא נָחָשׁ וְנָשַׁךְ אוֹתָהּ, דִּכְתִיב (בראשית לד, ב): וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר וגו' וַיִּקַּח אֹתָהּ, פִּתָּה אוֹתָהּ בִּדְבָרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. וַיְעַנֶּהָ, בְּמִשְׁכַּב זָכוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ הֲווֹן טְמִירִין בִּמְעַרְתָּא דִּפְקַע תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין בִּשְׁמָדָא, וַהֲווֹן אָכְלִין חֲרוּבִין וּתְמָרִים, וּלְסוֹף תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין נְפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וִיתֵיב לֵיהּ עַל פִּלֵּי דִּמְעַרְתָּא, חֲמָא חַד צַיָּיד פָּרִיס מְצוּדָתֵיהּ לִמְצוֹד צִפָּרִין, שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמַר דִּימוֹס, וְאִתְּפַשַׂת. שָׁמַע זְמַן תִּנְיָנוּת בְּרַת קָלָא אֲמַר סְפִיקֻלָא, וְאִשְׁתֵּזְבַת. אָמַר אֲפִלּוּ צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא יִבְרַח, כָּל שֶׁכֵּן נֶפֶשׁ בַּר נָשׁ. נֵיחוֹת וְנִיתַּסַּאי בַּהֲדֵין מוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה, נְחַתוּן וְאִתַּסּוּן בַּהֲדֵין מוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה, אָמְרוּן צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה וּנְהַנֵּי לְהָלוֹן בְּנֵי אַתְרָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִטְלִיס וּמוֹכֵר לָהֶם בְּזוֹל, עָשָׂה אִטְלִיס וּמָכַר בְּזוֹל. אָמַר צְרִיכִין אָנוּ מְדַכְיָיא טְבֶרְיָא, מָה עֲבֵיד נְסֵיב תּוּרְמוּסִין וּמְקַלֵּיק בְּשׁוּקָא, וְכָל מַן דַּהֲוָה מִית טָיֵיף וְסָלֵיק לֵיהּ, חֲמָא יָתֵיהּ חַד כּוּתָאי, אֲמַר לֵית אֲנָא מְגַחֵיךְ בַּהֲדֵין סָבָא דִּיהוּדָאֵי, מָה עֲבַד נְסַב חַד מִית וְטַמְרֵיהּ בְּגוֹי שׁוּקָא דְּדַכְּיֵיהּ, אִית אָמְרִין בִּגְרִיבָה, אִית דְּאָמְרִין בְּשׁוּק דְּבַר קַרְדִּימָא, אֲזַל וַאֲמַר לֵיהּ דְּכִיתֵיהּ שְׁקַק פְּלַן, אֲמַר לֵיהּ אִין. אֲמַר לֵיהּ וְאִן אַפֵּיקִית לָךְ מִינֵיהּ חַד מִית, אֲמַר לֵיהּ גּוּד חֲמֵי לִי, מִיָּד צָפָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא טָמַן אוֹתוֹ שָׁם, אָמַר גּוֹזֵר אֲנִי עַל דֵּין דִּרְבִיעַ יָקוּם, וְעַל דְּקָאֵים יַרְבִּיעַ. וְאִית דְּאָמְרֵי גּוֹזֵר אֲנִי עַל עִילָּאֵי יֵחוֹת וְעַל תַּתָּאֵי יַסֵּיק, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ. מִינְפַּק לֵיהּ עֲבַר קוֹמֵי הַאי כְּנִשְׁתָּא דְּמִגְדְּלָא, שָׁמַע קָל דִּינָקֵאי סַפְרָא, בֶּן יוֹחָאי דְּכֵי טְבֶרְיָא. אָמַר [אם לא]: יָבוֹא עָלַי אִם אֵין בְּיָדִי שְׁמוּעוֹת כְּשַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֶׁטְבֶרְיָא זוֹ עֲתִידָה לִטָּהֵר וַעֲתִידָה לִהְיוֹת לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה, חוּץ מִזּוֹ וּמִזּוֹ, לָא הֵימְנוּה יָתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ פָּרַצְתָּ גְּדֵרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְקָרָא עָלָיו וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָיָה עָבַר בִּשְׁמִיטְתָא, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית, אֲמַר לֵיהּ וְלָא שְׁבִיעִית הוּא, אָמַר לֵיהּ וְלָא אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר, לֹא כֵן תְּנֵינַן כָּל הַסְּפִיחִין מֻתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב לְפִי שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה, וַאֲמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵרַי חוֹלְקִין עָלַי, וְקָרָא עָלָיו וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

Disponibile solo per i membri Premium

במדבר רבה

Disponibile solo per i membri Premium

במדבר רבה

Disponibile solo per i membri Premium

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

Disponibile solo per i membri Premium

שמות רבה

Disponibile solo per i membri Premium

פרקי דרבי אליעזר

Disponibile solo per i membri Premium
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo