Midrash su Levitico 19:17

[א] "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך"-- אל תניחהו לירד. הא למה זה דומה? למשא על גבי החמור. עודנו במקומו -- אחד תופס בו ומעמידו. נפל לארץ -- חמשה אין מעמידין אותו. ומנין אם החזקת, אפילו ארבעה או חמשה פעמים, חזור והחזק? תלמוד לומר "והחזקת בו". יכול אתה מפסידו לתרבות רעה? תלמוד לומר "עמך". 'גר', זה גר צדק; 'תושב'-- זה גר אוכל נבלות. "וחי עמך"-- חייך קודמים לחייו.

(דף לא) אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא ואימא (ויקרא יט יז) הוכח חדא זימנא תוכיח תרי זימני אמר ליה הוכח אפילו מאה פעמים משמע תוכיח אין לי אלא הרב לתלמיד תלמיד לרב מנין תלמוד לומר הוכח תוכיח מכל מקום:

י בָּעָא [מִינֵיהּ] רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר (גרב) [נָדָב] מֵרַבִּי חֲנִינָא, [וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָדָב, חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא מֵרַבִּי חֲנִינָא], וְאַמְרֵי לָהּ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַה נִּשְׁתַּנָה מְצֹרָע שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: (ויקרא י״ג:מ״ו) "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֵה מוֹשָׁבוֹ"? הוּא הִבְדִּיל בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ". אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַה נִּשְׁתַּנָה מְצֹרָע שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: (שם יד) יָבִיא שְׁתֵּי צִפָּרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פַּטִיט, לְפִיכָךְ [אָמְרָה תּוֹרָה] יָבִיא קָרְבַּן פָּטִיט. תָּנוּ רַבָּנָן: (שם יט) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבְךָ", יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ לֹא יִסְטְרֶנּוּ לֹא יְקַלְּלֶנּוּ, תַלְמוּד לוֹמַר: (שם) "בִּלְבָבְךָ"! בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִנַּיִן לָרוֹאֶה דָּבָר מְגֻנֶּה בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁחַיָּב לְהוֹכִיחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא י״ט:י״ז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ". [הוֹכִיחוֹ וְ]לֹא קִבֵּל, מִנַּיִן שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹכִיחֶנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תּוֹכִיחַ", מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל אֲפִלּוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".