Midrash su Numeri 16:28

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח (במדבר טז, כג כד), אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע משֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, לֹא אָמַר לָהֶם הֵעָלוּ עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כה): וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ משֶׁה בְּרַגְלָיו אֶצְלָן, הָרְשָׁעִים קָשִׁין לִרְצוֹת, מֶה עָשׂוּ לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאֲלֵיהֶן [נסח אחר: מאהליהם] נֶגְדּוֹ, כְּשֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת, (במדבר טז, כו): וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים, הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לַחֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יג): וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תַכֶּה, וְהַוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כט): הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּדָתָן וַאֲבִירָם, עַזּוּת פָּנִים וּמַחֲלֹקֶת. מַחֲלֹקֶת: מ' מַכָּה, ח' חָרוֹן, ל לִקּוּי, ק' קְלָלָה, ת' תּוֹעֵבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תַּכְלִית, כְּלָיָה מֵבִיא לָעוֹלָם. (במדבר טז, כז): וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּבִיבוֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כט): יָצְאוּ נִצָּבִים, וּלְהַלָּן כְּתִיב (שמואל א יז, טז): וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם. (במדבר טז, כח כט): וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי, אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשׁוֹשְׁבִין בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ עֵדוֹתֶיהָ בְּיָדוֹ, עָמַד אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין וְקִלֵּל אֶת הַשּׁוֹשְׁבִין, וְאָמַר לֹא הָיוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָמַד הַשּׁוֹשְׁבִין כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה תּוֹבֵעַ בִּנְפִקְיָן שֶׁלְךָ וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶת זֶה וְהוֹרְגוֹ בִּפְנֵי הַכֹּל, אַף אֲנִי אוֹמֵר בְּוַדַּאי שֶׁלֹא נִמְצְאוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. מִיָּד אָמַר הַמֶּלֶךְ מוּטָב לִי לַהֲרֹג אֶת זֶה וְלֹא יוֹצִיא הַשּׁוֹשְׁבִין שֵׁם רָע עַל בִּתִּי. וְכָךְ קֹרַח נֶחֱלַק עַל משֶׁה וְאָמַר מִלִּבּוֹ וּמֵעַצְמוֹ אָמַר משֶׁה כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. פָּתַח משֶׁה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מֵתִים אֵלּוּ עַל מִטּוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מֵתִים, וְהָרוֹפְאִין עוֹלִין וְהֵן מְבַקְּרִין אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּל הַחוֹלִים מִתְבַּקְּרִין, אַף אֲנִי כּוֹפֵר וְאוֹמֵר (במדבר טז, כט): לֹא ה' שְׁלָחָנִי, וּמִלִּבִּי אָמַרְתִּי. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, אֵלִיָּהוּ, וּמִיכָיְהוּ, וּמשֶׁה. אֵלִיָּהוּ אָמַר (מלכים א יח, לו לז): אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית, אִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר אַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִית. וְכֵן מִיכָיְהוּ אָמַר לְאַחְאָב (מלכים א כב, כח): אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי אוֹמֵר לֹא דִּבֶּר ה' בִּי. וְכֵן משֶׁה אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (במדבר טז, ל): וְאִם בְּרִיאָה, אִם בָּרָאתָ פֶּה לָאָרֶץ, הֲרֵי יָפֶה, וְאִם לָאו (במדבר טז, ל): יִבְרָא ה', יִבְרָא לָהּ עַכְשָׁו פֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.