Midrash su Genesi 13:3

וילך למסעיו. על שעשה לו הקב"ה נסים, והביא על פרעה נגעים, וגך הטיב לו פרעה:

יב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ? מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ג:ג׳) ("אל) ["עַד] הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה". רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (שם) "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו", מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ אַכְסַנְיָא דְּאַקְרַאי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם (מאומנות) [מֵאֻמָּנוּתוֹ וּמֵאֻמָּנוּת] אֲבוֹתָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ז׳:י״ג-י״ד) "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר, בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֶּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת". וְאָמַר מַר: אִמֵּיהּ מִדְּבֵית דָּן. (דכתיב) [וּכְתִיב]: "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" (חרש").

לראשונה. קודם חזון זה, ומה שכתוב באברהם בין בית אל ובין העי (בראשית יג ג), הרי הוא מגיד מראשית אחרית, כמו את כל שדה העמלקי (בראשית יד ז), וכמה כמוהם במקרא, ולמה הזכיר הכתוב שם העיר, ללמדך שמשם לקח השמן שיצק על ראש האבן, ולא מקום ששכב שם יעקב בתוך העיר, אלא סמוך הוא לעיר בתוך מגרשה, ולמה נקרא שמה לוז, א"ר אבא בר כהנא שכל מי שנכנס שם הטריף מצות ומעשים טובים כלוז, רבנן אמרי מה לוז אין לה פה, כך אין אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר. א"ר סימון אילן לוז היה עומד על פתחה של עיר, והיה הלוז חלול ועומד על המערה, והיו נכנסין דרך הלוז למערה, ודרך המערה לעיר, זש"ה ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראינו נא את מבוא העיר (שופטים א כד):