Midrash su Salmi 104:33

[ז] אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון (איוב לא:לח). אמרו לאיוב כלום יש לך עליה אלא שלש אמות בשעת מיתתך דאת אמר אם עלי אדמתי תזעק (שם), היא דידך. ר' חייה רבא אמ' לאחד שהיה מוכר טלית באטליס, ועבר אחד וראה אותו, אמ' לו שלי היא. אמ' לו היתעטף בה, אם מחזקת היא לך הרי היא שלך ואם לאו אינה שלך. כך אמ' הק' לאיוב, לא אני הוא שכת' בי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וג' (ירמיה כג:כד), ואת או' אם עלי אדמתי תזעק (איוב שם), היא עבידה דידך. ור' שמע' בן חלפותא אמ' לאחד שהיה מוכר שפחה באטליס, ועבר אחד וראה אותה ואמ' שלי היא. אמ' לו נזוף בה, אם נשמעת היא לך הרי היא שלך, ואם לאו אינה שלך. כך אמ' הקב"ה לאיוב, לא אני הוא שכתוב בו המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו (תהלים קד:לב), ואת או' אם עלי אדמתי תזעק (איוב שם), היא עבידה דידך. באותה שעה א' איוב לפני הקב"ה, רבון העולמים לא כך אמרתי לפניך, אלא בלשון הזה אמרתי לפניך, אם עלי אדמתי תזעק (איוב שם), אם לא הוצאתי מעשרותיה כראוי. ויחד תלמיה יבכיון (שם), אם זרעתי אותה כלאים. אם כוחה אכלתי בלא כסף (איוב לא:לט), זה מעשר שני דכת' ונתתה בכסף וצרת וג' (דברים יד:כה). ואת נפש בעליה הפחתי (איוב שם), זה מעשר עני. ואם לא עשיתי כן, תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה תמו דברי איוב (שם). תני ר' הושעיה למדתך התורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חיטים, שדה שהיא מעלה באושים יפה לזורעה שעורים. ומה טעמא, תחת חיטה יצא חוח (שם). עד עכשיו הוא חוזר ומתנבא כמה נבואות, ואת או' תמו דברי איוב (שם), אלא א' איוב, אם לא עשיתי כן יתמו דברי ואל יהי לי פתחון פה לומר לפניך בערתי הקדש מן הבית (דברים כו:יג). לפיכך משה מזהיר את ישר' ואו' להם עשר תעשר (דברים יד:כב).

אנא ה' הושיעה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אנא ה' הושיעה נא. אנשי יהודה אומרים מבחוץ אנא ה' הצליחה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים ברוך הבא. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מבית ה'. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אל ה'. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ויאר לנו. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אלקי ארוממך. אנשי ירושלים ואנשי יהודה פותחין את פיהם ומשבחין ומהללין יחד להקב"ה אומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים:

כי רוצה ה' בעמו וגו'. כך אמר דוד הכל מקלסין לפניו שנאמר הללו את ה' מן השמים וגו' כל הפרשה. ואומר הללו את ה' מן הארץ וגו'. ואחר כולן מקלסין אותו אומות העולם שנאמר מלכי ארץ וגו'. הכל מקלסין להקב"ה. אמר הקב"ה אף על פי שהכל מקלסין אותי איני מבקש קילוס אלא מישראל. לכך נאמר כי רוצה ה' בעמו. למה. אמר הקב"ה ערב עלי קילוס של ישראל שמקלסין אותי. שנאמר (שיר השירים ב יד) השמיעני את קולך וגו'. (שם ד יא) דבש וחלב תחת לשונך. ואומר (תהלים קד לג-לד) אשירה לה' בחיי וגו'. יערב עליו שיחי. לכך נאמר כי רוצה ה' בעמו וגו'. אמר רבי שבתאי בא וראה היאך הצדיקים מתענגים בשעה שעוברים בגן עדן וגוזר ומציעין תחתיהן מצעות והם מתענגים ואומרים כי אי אפשר לישן במטה הזאת אלא בזו והקב"ה אומר בני התעוררו עלי לפי רצונכם. שנאמר (שם לז ד) והתענג על ה' וגו'. ומנין שהן אומרים אי אפשר לישן בזו. שנאמר (ישעיה נז ב) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. ולא נאמר אלא על משכבותם משכבות הרבה כשהן מציעין להם בגן עדן משכבות יפים. וכיון שהן רואין אותו הן מרננין למה על מה שהתקין להם. לכך נאמר ירננו על משכבותם. מרננין ומקלסין ומרוממין אותו. שנאמר רוממות אל בגרונם. אמר להם הקב"ה אף על פי שקלסתם אותי בנבלים ובכנורות אינו ערב לפני אלא בגרונם. אוי להם לרשעים מה הם שומעים באזניהם. אמר הקב"ה לא יקלסו אותי הרשעים בגרונם למה שריחם רע. שנאמר (תהלים ה י) קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון. אבל הצדיקים קלוסן ערב לפני ביותר. שנאמר (שיר השירים ב יד) כי קולך ערב ומראך נאוה. וכתיב (תהלים קד לד) יערב עליו שיחי. לכך נאמר רוממות אל בגרונם. אמר הקב"ה אתם מרוממין אותי ואני עושה מלחמה בעדכם כדי להצילכם מן הגליות ומן השעבוד. וכן אמר הכתוב פיהם של ישראל הוא חרבם. שנאמר וחרב פיפיות בידם: