Midrash su Salmi 18:41

ואויבי נתת לי עורף. הפסוק הזה מדבר ביהודה. אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי יהודה בר אלעאי מסורת אגדה היא יהודה הרג לעשו. אימתי בשעה שמת יצחק הלכו יעקב ועשו וכל השבטים לקבור אותו דכתיב (בראשית לה כט) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו. והיו הולכין במערה ועומדין ובוכין והשבטים עומדין וחולקין כבוד ליעקב ויצאו חוץ למערה כדי שלא יהא יעקב נמאס ומתבזה לפניהם. השחיל עצמו עשו ונכנס למערה. נכנס יהודה אחריו אמר שמא הוא הורג לאבא בפנים. השחיל עצמו ונכנס ומצא את עשו שהיה מבקש להרוג את אביו מיד עמד יהודה והרגו מאחריו. ולמה לא הרגו מנגד פניו. שהיה קלסתר פניו דומות ליעקב לכך חלק לו כבוד והרגו מאחריו. והוא שאביו מברכו (שם מט ח) ידך בעורף אויביך. ולמה בירכו בעורף. כמה נתחבט יהושע לפני הקדוש ברוך הוא שיתן לו את העורף ולא נתן לו. שכן כתיב (יהושע ז ח) בי אדוני מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף. ואף על פי כן לא הועיל כלום. ולמי נתן את העורף לשבטו של יהודה שנאמר ידך בעורף אויביך. וכן דוד אומר ואויבי נתת לי עורף. אמר פיזמריקון שלי הוא שנאמר (דברים לג ז) וזאת ליהודה ויאמר. וממי את למד ידיו רב לו. מגלית. שנאמר (שמואל-א יז מט) ותטבע האבן במצחו ויפול על פניו. לא היה צריך ליפול אלא לאחריו ולמה נפל על פניו. אלא המלאך דחפו על פניו. אמר הקב"ה הפה שחירף וגידף (יהא תלוי באויר) יסכר בעפר. שנאמר (איוב מ יג) טמנם בעפר יחד פניהם חבוש בטמון. דבר אחר ולמה על פניו. כדי שלא יצטער דוד וילך ויחתוך את ראשו. נשתכר י"ב אמה וזרתיים (מן הצד). מלא קומתו לפניו ומלא קומתו לאחריו שש אמות וזרת. לכך נפל על פניו בין רגליו של דוד שנאמר (תהלים קי א) נאם ה' לאדני שב לימיני. דבר אחר למה על פניו. שהיה דגון אלוהו צר על לבו לקיים מה שנאמר (ויקרא כו ל) ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם. דבר אחר למה על פניו. לקיים מה שנאמר ואויבי נתת לי עורף. אצמיתם. אחליטם במיתה משונה כמה דאמר (ויקרא כה ל) לצמיתות לחלוטין: