Midrash su Salmi 19:6

תמורה ח׳) וְעֵת לִבְנוֹת - אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, מה השמש יוצא בגבורה שנאמר יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח (תהלים י"ט ו'), וכן הבנין אינו נראה אלא ביום שהשמש יוצא בו, ומה השמש - כיון שיודע שיזרח ועתיד הוא לשקוע ולהכבות מן העולם ואעפ״כ הוא יוצא ומאיר לעולם, כך האדם יודע שהוא הולך למות ולהתכסות מן העולם אעפ״כ אינו נמנע מלבנות, והשמש כמו כן אינו נמנע מלהזריח לעולם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

השמש שלש אותיות מהשם כתובים על לבו והמלאכים מנהיגים אותו, אלו שמנהיגים ביום אינן מנהיגים בלילה, והשמש עולה במרכבה ורוכב ומעוטר כחתן שנאמר כחתן יכהן פאר (ישעיהו ס״א:י׳), כחתן יוצא מחופתו (תהילים י״ט:ו׳). בימות הקיץ קרנותיו ופניו של אש מביטות לארץ, קרנותיו ופניו של ברד מביטות למעלה, אילולי הברד שהוא מכסה אותו היה העולם נשרף שנאמר ואין נסתר מחמתו (שם), ובחורף הופך את פניו של מעלה למטה, אילולי האש שמחמם פניו של ברד לא היה העולם יכול לעמוד מפני הקור שנאמר לפני קרתו מי יעמוד (שם קמ״ז). ולשמש אהל נאה ושס"ה (סימן לדבר השמות שמש׳ חרס׳ חמה׳) חלונות בו כמנין ימות החמה ובכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה ומשליכין בו (בשמש) חצים, וכשיוצא הוא גבור ונעשה חלש מעונותיהם של הבריות, וניתן בנרתק, ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו ומתיש חמימותו במים, אעפ״כ אין נסתר מחמתו. וי״ג תבות כתובים על לבו (רשום פה בהערה: לכן מבראשית עד ויכולו י״ג פעמים אור), וה׳ מלאכים מנהיגים אותו ביום וה׳ מלאכים מנהיגים אותו בלילה. בבקר בבקר השמש טובל בנהר רגיון ומוסיף לו אורה ומאיר עד נכון היום, ובא השמש ברקיע וטובל עצמו מריח בשר ודם שקבל, וגלגיא"ל הממונה על גלגל חמה ועמו צ״ו אלפים מלאכים רבים ונכבדים שמריצים גלגל חמה ברקיע שס״ה אלפים פרסאות בכל יום ויום, ומאיר השמש במקום הטינופת ואין מזיק לו, והיא נובלת מאור של מעלה ואין עין יכולה לראותה כדכתיב כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳), ואופניאל השר הממונה על גלגל הלבנה ועמו פ״ח אלפים מלאכים שהם מריצים גלגל הלבנה שכ"ד אלפים פרסאות בכל לילה. מדור הלבנה בין ענן וערפל, ועשוין כמו ב׳ קערות כסויות כפוין זו את זו, והוא ביניהן. וכשהוא מולד הלבנה אלו ב׳ עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר, לילה הראשון מדה אחת, לילה שני מדה שנית, עד חציו של חדש עד שיגלה כולו. אלו ב׳ עננים הופכין פניהם ברוח מזרחית. פנת לבנה שיצאה מתחלה מתחלת ליכנס, ומכסת בין שניהם, בלילה ראשון מדה אחת, בשני מדה שנית עד סוף החדש עד שיתכסה כלו. מנין שהוא כמו עננים שנאמר בשומי ענן לבושו וגו׳ (איוב ל״ח:ט׳). מנין שהוא מתכסה כלו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו (תהלים פ״א). שעה אחת מיומו של הקב״ה באים חמה ולבנה שוים לתחלת ליל ד׳ שעת שבתי בשעה שנבראו (בתקופת החמה), אז שלהבת לבנה מגעת לחמה ביום וארבעים מעלות עוברות לתוכו ומכהה את אורו. ר׳ נהוראי אומר גזירת מלך היא כשישראל חוטאים ואין מעברין השנה כראוי אז שלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה, מ׳ מעלות עוברת בתוכה ומכהה אורה (לקוי לבנה), וכשישראל עושין רצונו ומעברין השנה כראוי הקב״ה מכלה את שלהבת החמה ומשלח רוגזו על אומות העולם שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו (ירמיהו י׳:ב׳) (כלומר שהם למעלה מן המזלות, עי׳ סוכה כ"ט:).

מחזור גדול של חמה שמונה ועשרים שנה ושבעה מחזורים הקטנים יש בו מארבע ארבע שנים. חשבון ימות החמה שס"ה ימים ורביע יום. תקופת שנת החמה ארבע מתשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה. ראשי מחזורות של תקופות דב"ז הגא"ו. בין מחזור למחזור ה' ימים ו' שעות.