Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Salmi 22:29

כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם׃

Perché il regno è il Signore'S; ed è il sovrano delle nazioni.

אסתר רבה

אָמַר רַבִּי אַיְבוּ כְּתִיב (תהלים כב, כט): כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמשֵׁל בַּגּוֹיִם. וְתֵימַר עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. אֶלָּא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְלוּכָה בְּיִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטְּלָה מַלְכוּת מֵהֶם וְנִתְּנָהּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ל, יב): וּמָכַרְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיַד רָעִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּיַד אַפּוֹטְרוֹפְּסִין רָעִים, לְמָחָר כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטְלָהּ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַחֲזִירָהּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֵימָתַי (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ומפני מה ראשו של אל״ף זקוף ועומד ויש לו שתי רגלים כבני אדם? מפני שהוא נחשב כאמת, ואמת יש לו רגלים. ושקר אין לו רגלים, שכל האותיות של שקר עומדין על חודן. ומפני מה ידו זקוף מצדו, מפני שהוא מעיד בו ומנופף בו להקב״ה שהוא אמת, שנאמר ואמת ה׳ לעולם (תהילים קי״ז:ב׳). בי״ת מפני מה פניו כלפי גימ״ל וגימ״ל אחוריו כלפי בי״ת? מפני שבי״ת דומה לבית שדלתיו פתוחין לכל. גימ״ל דומה לגבר שהוא רואה עני על הפתח ונכנס לביתו להוציא מתוכו מזון לעני. ומפני מה ירכו של גימ״ל סמוך לדל״ת? מפני שכל גמילות חסדים הם לדל. דל״ת מפני מה דומה למקל ופניו כלפי ה״א? מפני שאדם הדל אינו משתדל אלא לטובתו של העוה״ז שנברא בה״א, שנאמר בהבראם - בה״א בראם, ומפני מה נברא בה״א? מפני שה״א דומה לאכסדרא והעולם דומה לאכסדרא שכל מי שרוצה לצאת יוצא. ומפני מה יש לו ב׳ פתחים אחד גדול ואחד קטן? מפני כשבא לצאת יוצא בגדול, בא לכנס יכנס בקטן (ע״ד בא לטהר פותחין לו ויוצא בגדול, ונכנס בקטן כדאמרינן קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. בהגה"ה). וי״ו מפני מה זקוף ועומד ופניו כלפי זיי״ן ועומד כמטה? מפני שרמז הקב״ה באותיות שהוא עתיד להכות את הרשעים ע״י שלוחים במטה של אש בדינה של גיהנם עד שנשמע מתוך גיהנם קול ווי ווי לרשעים, שנאמר אוי לרשע רע וגו׳ (ישעיהו ג׳:י״א). זיי״ן מפני מה יש לו שני תגין אחד כלפי וי״ו ואחד כלפי חי״ת? מפני שכל בעל זנות כשהוא הולך אחר הזונה לבא עליה אחת מעיניו כלפי החטא, לפיכך האחד כלפי חי״ת=חטא ועבירה, ואחת כלפי בני אדם שהן דומין לעץ, שנאמר כי האדם עץ השדה (פ׳ שופטים) שמא יראו אותו בני אדם ויאמרו עליו ווי ווי פלוני הלך אצל הזונה, לפיכך האחד כלפי הוי״ו. חי"ת מפני מה אינו קשור קשר כתר? מפני שכל בעלי חטא יש להן גנאי ובושת פנים ואין להם שבח ושם טוב בעולם, אבל יש להם חרפה וכלימה. טי"ת מפני מה טמון ידו וראשו זקוף והוא קשור כתר? מפני שכל מי שהוא עושה מעשים טובים וצדקה וגמילות חסדים ונותן פרוטה לעני בצדקה צריך שלא יתן אלא בסתר, שמתן בסתר יכפה אף - שהוא מלאך המות - ממנו ומאנשי ביתו, שנאמר מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף (משלי כ״א י"ד), ואומר מלוה אלהים חונן דל (משלי י״ט:י״ז). יו"ד מפני מה הוא קטן מכל האותיות? ללמדך שכל מי שהוא מקטין את עצמו זוכה שיהיה בנוחלי העוה״ב שנברא ביו״ד, שנאמר כי ביה ה׳ צור עולמים (ישעיהו כ״ו:ד׳), בה״א נברא העוה״ז וביו"ד נברא העוה״ב. ומפני מה נברא ביו״ד? מפני שהצדיקים בני עוה״ב הן מועטים בעוה״ז, ומפני מה תגו של יו״ד כלפי פניו? מפני שכל צדיק וצדיק נהנה לפי שכר מעשיו וצדקתו הולכת לפניו, שנאמר והלך לפניך צדקך (ישעיהו נ״ח:ח׳). כ״ף מפני מה דומה לכסא ופניו כלפי למ״ד, מפני שכל כסא ומלכות אינו מוכן אלא למלכי ארץ לישב, שנאמר והוכן בחסד כסא (ישעיהו ט״ז:ה׳). למ״ד מפני מה גבוה מכל האותיות? מפני שהוא באמצע כ״ב אותיות, והוא דומה למלך שיושב על כסא כבוד ומלכות לפניו ולאחריו, כ״ף שמאחריו זה כסא הכבוד, ומ״ם מלפניו זה מלכות, והוא בינוני כמלך. מ"ם פתוח ומ״ם סתום, מלך פותח ומלך סותם, מ״ם פתוח מפני מה ראשו נמוך כלפי קרקע וידו זקוף כלפי מעלה? מפני שהוא מורה באצבע למעלה כלפי שמים שהמלכות שלו, ומה הוא אומר? כי לה׳ המלוכה וגו׳ (תהילים כ״ב:כ״ט), וראשו כלפי מטה להורות מה שאמר דוד כי ממך הכל וגו׳ (דהי״א כ״ט). מ״ם סתומה שאין מי שיודע מקומו. נו״ן מפני מה ידיו לאחוריו ויריכיו ופניו כלפי מ״ם? מפני שנראה כמי שהוא נופל ומתחנן להקימו, שנאמר נפלה לא תוסיף קום (עמוס ד׳), ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (סוף עמוס). נו״ן רבוץ ונו״ן זקוף, נאמן יושב נאמן עומד, נאמן גוזר נאמן מקיים. סמ״ך מפני מה הוא סתום ואינו פתוח, מפני שזהו ישראל ששכינה סביב להן כחומה לארבע רוחות, והוא אינו מחליפן בעם אחר, וזרע זרעם אינם מתערבים בזרע אחרים, שנאמר כי יעקב בחר לו יה ישראל וגו׳ (תהילים קל״ה:ד׳), ואומר כי חלק ה׳ עמו (האזינו). אבל כהן בבית כהן, ולוי בבית לוי, וישראל בבית ישראל, (כלומר אפילו כהנים לוים וישראלים אינם מתערבים זה בזה), שנאמר ואני אהיה לה נאם ה׳ לחומת אש וגו׳ (זכריה ב׳:ט׳). עי״ן - הוא עשו הרשע שיצאו ממנו טורסיים ופרסיים ומלכות אדום. ומפני מה כרוע ורבוץ? מפני שהוא עתיד ליפול תחת רגליהן של ישראל, שנאמר והיה בית יעקב אש וגו׳ והיה אדום ירשה וגו' (עובדיה א׳:י״ח). פ"ה - מפני מה אחד יושב ואחד עומד? מפני שהפה אוסר והפה חותם, פה פתוח ופה סתום, ולא היה בשבעים אומות לשון ואומה שמצאה פתחון פה בשני עולמות בעוה״ז ובעוה״ב, בתורה ובמצות במשנה ובמדרש בהלכות ובאגדות ושמועות ותוספות, בתפלה ובתחנונים, אלא ישראל בלבד. שנאמר מגיד דבריו ליעקב וגו׳. מה כתיב אחריו? לא עשה כן לכל גוי (תהילים קמ״ז:כ׳). צדי"ק - מפני מה אחד יושב ואחד עומד, מפני שיש צדיק כפוף וצדיק פשוט, ומפני מה יש לו ב׳ ראשין? (חסר כאן בהעתקה) לפי שהוא עמוד, שנאמר וצדיק יסוד עולם. קו"ף - מפני מה הוא גבוה בקומתו ויש לו קרן? מפני שכל קרני רשעים שהן מהלכין בקומה זקופה מפני גאותן בעולם הזה, עתיד הקב״ה לגדען מפני כבודן של ישראל שנקראו ראש, שנאמר ונתנך ה' לראש וגו' (פ׳ תבא). ומנין שהוא עתיד לגדען? שנאמר וכל קרני רשעים אגדע (תהילים ע״ה:י״א), ומגדלין לישראל, שנאמר תרוממנה קרנות צדיק (שם). דבר אחר, קו״ף - זה הקב״ה, ורי"ש - זהו רשע, ומפני מה קו״ף מחזיר פניו מרי"ש? אלא מלמד שאמר לו הקב״ה לרשע, רשע! איני יכול להסתכל בצלם דמותך (שאסור להסתכל בפני אדם רשע שנאמר אם לא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך וגו׳ [מלכים ב ג׳:י״ד]). ומפני מה רגלו פסוק מגגו? א״ל הקב״ה, רשע! אם אתה חוזר בך אני משיבך למחיצתי ואקשור לך כתר כבוד, שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה (יחזקאל י״ח:כ״ז). שי"ן - מפני מה יש שלשה ענפין מלמעלה ואין לו שורש מלמטה? מפני שאינו דומה אלא לשקר שאין לו רגלים ויש לו דבור ולסוף אינו מתקיים, ולא עוד אלא שעתיד הקב״ה לסכור פי דוברי שקר. משל למה הדבר דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין, בא הרוח ועוקרתו והופכתו על פניו. תי"ו מפני מה רגלו שמלפניו שבור? ללמדך שכל המבקש ללמוד תורה צריך לכפוף רגליו ולעסוק בתורה, שנאמר והם תכו לרגליך (פ׳ ברכה). וצריך שיהיה נמוך מכל הבריות, שנאמר ושפל רוח יתמוך כבוד (משלי כ״ט:כ״ג), ואומר עקב ענוה יראת ה׳ (שם כ״ב). ד״א, והם תכו לרגליך - אלו תלמידי חכמים שהם נושאים ונותנים בדברי תורה, שנאמר ותורתך שעשוע (תהלים קי״ט).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo