Midrash su Salmi 22:4

[ח] דומה דודי לצבי או לעופר האילים וג' (שה"ש ב:ט). דומה דודי לצבי, אמ' ר' יצחק את או' לנו דיאו דיאו את לגבן, דאי אתא את לגבן קדמיי. א"ר יצחק מה הצבי הזה מדלג ומקפץ מאילן לאילן מסוכה לסוכה מגדר לגדר, כן הקב"ה מדלג ממצרים לים, ומים לסיני. במצרים ראו אותו, ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה (שמות יב:יב). בים ראו אתו, וירא ישראל את היד הגדולה (שמות יד:לא). בסיני ראו אותו, ויאמר י"י מסיני בא וזרח משעיר למו (דברים לג:ב). או לעופר האילים (שה"ש ב:ט), ר' יוסה בר' חנינה א' לעזילהן דאיילתה. הנה זה עומד אחר כתלינו (שם), כי ביום השלישי ירד י"י לעיני כל העם וג' (שמות יט:יא). משגיח מן החלונות (שה"ש שם), וירד י"י וג' (שמות יט:כ). מציץ מן החרכים (שה"ש שם), בשעה שא' אנכי י"י אלהיך (שמות כ:ב). ענה דודי ואמר לי (שה"ש ב:י), מה אמר לי, אנכי י"י אלהיך (שמות שם). ד"א דומה דודי לצבי (שה"ש ב:ט). א"ר יצחק מה הצבי הזה מדלג על ההרים ומקפץ מאילן לאילן מסוכה לסוכה מגדר לגדר, כך הקב"ה מדלג מבית כנסת זו לכנסת זו, מבית מדרש זה לבית מדרש זה. בשביל מה, בשביל לברך את ישר'. בזכות מי, בזכות מי שהיה יושב באלוני ממרא, הד"ה דכת' וירא אליו י"י באלוני ממרא וג' (בראשית יח:א). ר' ברכיה בשם ר' לוי, יושב (שם), ישב כתב. כיון שנגלה עליו הקב"ה ביקש אבינו אברהם לעמוד, א' לו הקב"ה שב, ישב אבינו אברהם. א' לו הקב"ה, אברהם כל זמן שבניך ניכנסין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות יהיו יושבין וכבודי עומד. ומה טעמא, אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב:א). א"ר חגי בשם ר' יצחק אלהים עומד אין כת' כן, אלא ניצב, איטמוס. ר' שמואל בר חייה בר יהודה בשם ר' חנינה כל קילוס וקילוס שיש' מקלסין להקב"ה כבודו יושב ביניהם. ומה טעמא, ואתה קדוש יושב תהילות ישראל (תהלים כב:ד). או לעופר האילים (שה"ש שם), ר' יוסה בר' חנינה אמ' לעזליהן דאיילתה. הנה זה עומד אחר כתלינו (שם), אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות. משגיח מן החלונות (שם), מבין כתיפות של כהנים. מציץ מן החרכים (שם), מבין אצבעותיהם של כהני'. ענה דודי ואמר לי (שם), מה א' לי, יברכך י"י וישמרך (במדבר ו:כד). ד"א דומה דודי לצבי (שה"ש ב:ט). א"ר יצחק מה הצבי הזה ניראה וחוזר וניכסה, כך משיח ראשון ניגלה להם וחוזר ונכסה מהם. כמה נכסה מהם, יהוד' בר' א' שלשה חדשים, הד' הי' דכת' ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם וג' (שמות ה:כ). או לעופר האילים (שה"ש שם), ר' יוסה בר' חנינה או' לעזליהן דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלינו (שם), אחר כותל מערבי של בית המקדש שאינו חרב לעולם. משגיח מן החלונות (שם), בזכות אבות. מציץ מן החרכים (שם), בזכות אימהות, ללמדך שכשם שיש הפרש בין חלון לחרך, כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אימהות. ר' ברכיה בשם ר' לוי כגואל הראשון כך הוא גואל האחרון. מה גואל הראשון ניגלה להם וחזר וניכסה מהם, כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר וניכסה מהם. כמה הוא נכסה מהם, ר' תנחומה בשם ר' חמא בר' הושעיא ר' מנחמ' בשם ר' חמא בר' חנינא, ארבעים וחמשה יום, ה"ה דכ' ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה (דניאל יב:יא, יב). אילין מותרייה דהכה מה אינון, אילו ארבעים וחמשה יום שהמשיח יגלה להם וחוזר ויכסה מהן. לאיכן הוא מוליכם, אית דאמרין למדבר יהוד', ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, הד' דכת' לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר וג' (הושע ב:טז). מי שהוא מאמין בו אוכל מלוחים ושרשי רתמים וחייה, הד"ה דכת' הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם (איוב ל:ד), ומי שאינו מאמין בו והולך לו אצל אומות העולם הן הורגין אותו. א"ר יצחק בר מריין לסוף ארבעים וחמשה יום הקב"ה ניגלה להם ומוריד את המן. למה, שאין כל חדש תחת השמש (קהלת א:ט). ומה טעמ', ואנכי י"י אלהיך מארץ מצרים עוד אושיבך באהלים כימי מועד (הושע יב:י).

דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֲמַרְתָּ לִי דֵּיוּ דֵּיוּ, דֵּיאוּ דֵּיאוּ אַתְּ לְגַבָּן תְּחִלָּה. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה מְדַלֵּג מֵהַר לְהַר, מִבִּקְעָה לְבִקְעָה, מֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, מִגָּדֵר לְגָדֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּץ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה, מִבֵּית מִדְרָשׁ זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֵיזוֹ זְכוּת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי יוֹשֵׁב, ישֵׁב כְּתִיב, בָּא אַבְרָהָם לַעֲמֹד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁב אַבְרָהָם, אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתְּ יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, כָּךְ יִהְיוּ בָנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע, הֵם יוֹשְׁבִין וּכְבוֹדִי עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם, מַה טַּעֲמָא (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵין כְּתִיב, אֶלָּא נִצָּב, מַהוּ נִצָּב, אִיטִימוֹס, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לד, ב): וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר, וּכְתִיב (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וגו'. רַבִּי שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא כָּל קִלּוּס וְקִלּוּס שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כָּתְלֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַנוֹת, מִבֵּין כִּתְפֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶה לָכֶם, הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה הֵיאַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּזְּמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵשׁ מִן רַבָּנָן אָמְרִין בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם אֵין יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ אֵין אוֹתוֹ קִדּוּשׁ כְּלוּם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, כו): וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה', וּלְפִי שֶׁהֵם מְקֻדָּשִׁים לַשָּׁמַיִם לְכָךְ מַה שֶּׁהֵם מְקַדְּשִׁים הוּא מְקֻדָּשׁ. רְצוֹנְךָ לֵידַע צֵא וּלְמֹד מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת, משֶׁה קִדֵּשׁ אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת כָּל כֵּלָיו מִי הָיָה מְקַדְּשָׁם, יָכוֹל הָיָה משֶׁה לָבוֹא וּלְקַדְּשָׁן, אֶלָּא מָה הָיוּ עוֹשִׂין הָיָה הַכֹּהֵן מְקַבֵּל בּוֹ דָּבָר שֶׁל קֹדֶשׁ וְהַכְּלִי מִתְקַדֶּשֶׁת, כְּשֵׁם שֶׁקִּדֵּשׁ משֶׁה בְּדַם הַמִּזְבֵּחַ אוֹ יַיִן נֶסֶךְ אוֹ מִנְחָה, מְעָרֶה בִּכְלִי חֹל וּכְלִי חֹל מִתְקַדֵּשׁ. וְאִם כְּלִי חֹל כְּשֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מִן הַקֹּדֶשׁ מִתְקַדֶּשֶׁת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי קָדוֹשׁ אֲנִי וּלְעַצְמִי אֲנִי מְקַדֵּשׁ, אֶלָּא הֲרֵינִי מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֵן מְקַדְּשִׁין אוֹתִי, לְכָךְ כְּתִיב (ויקרא כ, כו): וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים, (ויקרא כא, ח): כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמָתַי הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ בְּמִצְרָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.