Midrash su Salmi 25:4

‎בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז). בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַסּוֹד לִירֵאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו (תהלים כה, ד). חָזַר וּנְתָנוֹ לַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ (משלי ג, לב). חָזַר וּנְתָנוֹ לַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית יז ב). זש"ה סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד), ואיזה סודו של הקב"ה זה מילה, שלא גילה הקב"ה מסטירין של מילה אלא לאברהם, שנאמר סוד ה' ליראיו, מהו סוד, שנותיו של אדם, ס'' ששים, ו' ששה, ד' ארבעה, הרי שבעים שנה, אמר הקב"ה הרי אני מעמיד ממך שבעים נפש שנא' בשבעים נפש (דברים י כב), ומעמיד מהם שבעים זקנים, שנאמר שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא טז), ומעמיד משה שהוגה את התורה בשבעים לשון, שנאמר ה' אלהינו דבר אלינו בחרב (דברים א ו), לכך נאמר סוד ה' ליראיו, א"ל דיו לעבד להיות שוה לקונו, משל למלך שהיה לו אוהב והיה עשיר יותר מדאי, אמר המלך מה אתן לאוהבי, כסף וזהב עבדים ושפחות ובהמה יש לו, אלא הריני חוגרו זייני, כך אמר הקב"ה מה אתן לך כסף וזהב עבדם ושפחות ובהמה, כבר נתתי לך, שנאמר ואברם כבד מאד (בראשית יג ב), אלא מה אתן לך, דייך שתהא כמוני, שנאמר ואתנה בריתי ביני ובינך, ויפל אברהם על פניו וגו', אני הנה בריתי אתך, (בראשית יז ג ד) הוי סוד ה' ליראיו.

דרכיך ה' הודיעני. ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אמר משל לרופא אחד שהיה לו תלמיד ולימדו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית. אמר לו כל מיני רפואות גלית לי חוץ ממכה פלונית בבקשה ממך גלה אותה לי. כך אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות לג יג) הודיעני נא את דרכיך. והודיעו שנאמר (תהלים קג ז) יודיע דרכיו למשה. (שמות לג יח) הראני נא את כבודך. כלומר מנהג שאתה מנהג בעולם. אמר לו אין אתה יכול לעמוד על מדותי. רבי זעירא בשם ריש לקיש אמר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כשאמרתי לך (שם יז ד) עוד מעט וסקלוני. אתה מפייס אותי עליהם. וכן כשהתנית עמי כשאהיה עם בני בכעס. אתה מפייס אותי עליהן. מה כתיב (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל ונטה. וכן דרש מנודה לרב מנודה לתלמיד. ר' יהודה אומר (שם) והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא כל מבקש ה'. מלמד שכל מי שמבקש פני זקן כאילו מקבל פני שכינה. אמר לו הקב"ה משה תרין אפין מרגזין רתחין. הרב בכעס והתלמיד בכעס. אם כן מה תהא עליהם חזור בך. נכנס למחנה שנאמר (שם יא) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. איני יודע מקרא זה מהו. כשהוא אומר ושב אל המחנה. מלמד שהתיר לו נדרו והכניס את האהל למחנה. אמר רבי אחא באותה שעה מצא משה את ידו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על ישראל להודיעם דרכיו של הקב"ה. שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו וגו'. וכן מצינו בשמואל הרמתי שהיה שקול כמשה. שנאמר (ירמיה טו א) אם יעמד משה ושמואל. ונאמר (תהלים צט ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ואתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה אמר שירה וזה אמר שירה. זה מלך על ישראל וזה מלך על ישראל. זה מלך מ' שנה וזה מלך מ' שנה. זה עשה מלחמות וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים וזה הרג מלכים. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה התפלל על ישראל וזה התפלל על ישראל. זה שמש בכהונה וזה שמש בכהונה. דבר אחר הודיעני נא את דרכיך. אמר לפניו הודיעני באיזו מדה אתה נוהג עם אומות העכו"ם. הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום. וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום. אלא לפי שהעולם הזה יום של אומות העכו"ם ולילה לישראל. לכך אותך קויתי כל היום: